להיות השמש

אני עדיין בעננים, הייה לי כל כך טוב
זאת ניראה לי בין הפעמים הראשונות שאני ממש משחררת הכל
לא משאירה שום דבר לפעם הבאה (לא שלא תהייה...) ואני הייתי (ועדיין) בדום ספייס אמיתי.
כשהגעתי הקנאה הייתה מאד חזקה בי כאב לי ורציתי לשחרר להכאיב לו ולדעת שהוא אוהב אותי.
אומנם הייתי מהוססת בהתחלה אבל מהר מאד התייצבתי ושיחררתי את כל הרגשות.
רציתי שישאר לו סימן ממני אולי קצת נסחפתי ששפשפתי לו את הגב בנייר זכוכית ואציטון
אבל זה שאני סוטה מטורפת זה לא חדש (אפילו הפסיכולוגית שלי תעיד)*
הוצאתי את הרגשות בעוצמה, בכוח, בהשפלה ולבסוף גם אהבה.
הייה חשוב לי שאם כל הכאב שהכאבתי לו הוא ידע שאני אוהבת אותו.
הכל הייה נורא מרגש ומחרמן גמרתי איזה ארבע או חמש פעמים.
נהנתי לחבק אותו כשהוא גומר ולהרגיש אותו רועד ממני.

ואחר כך שקופיקו הייה כל כך התגעגעתי אליו במהלך החודש ראיתי אותו רק פעם אחת והוא ממש חסר לי, הייתה אווירה מאד חמימה וכייפית.
ושמחתי להעסיק אותו בזמן שונוס עשה חזרות להופעה, ואנחנו שרנו לו את השירים.

עכשיו אני הולכת לאבד את בתוליי
פעם ראשונה שאני הולכת לרופא שיניים ועוד לטיפול שורש ואני כל כך מפחדת.