סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 17 שנים. 17 בינואר 2007 בשעה 9:01

אז זהו הדברים שלי חזרו לקן הציפורים.
אני שמחה שאין איזו עליזות רומנטית כי לרוב אחריה תבוא נפילה, ומכן אנחנו רק יכולים לצמוח ולעלות.
אתמול שיחררתי מחסום גדול בכיתי ודיברתי. והוא ממש יצא החוצה ושיחרר אותי.

התחלתי לעבוד אבל אני עדיין מחפשת עוד עבודה קצת יותר רצינית.
הייתי רוצה להיות קצת יותר רצינית בחיפוש ולראות את עצמי יותר פרודוקטיבית
אני מנסה לשנן לעצמי את זה, אבל כנראה שעד שאני לא באמת אחליט עם עצמי להיות פרודוקטיבית יותר זה לא יקרה.

אתמול היינו בגנון התלהבתי לפני כולם במעיל הפרווה שלי וסחטתי מכולם מחמאות.
והייה ממש נחמד היו הרבה אנשים יפים ונחמדים.

הסופ"ש מתקרב והמוח הסוטה שלי עובד שעות נוספות...

אושה{אוש} - שיהיה המון בהצלחה!
ושתפי אותנו קצת במוח הסוטה שלך. את יודעת - חלקנו פה יושבים תחת אור הפלורסנט ומשתעממים בטירוף.
לפני 17 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - יפונת
שמחה בשבילכם..
המון נשיקות.
}}{{
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - יופי.

התחלה חדשה.

תשמרו על שיפוע חיובי כל הזמן.

עד שתגיעו לשיא.

מחזיקה עבורכם, להצלחתכם, את כל האצבעות, שום בכיס, זנב של ארנבת, חמסה, עין, זוג דגים..

}{

לפני 17 שנים
מיתוסית​(שולטת) - לא פרווה אמיתית אני מקווה :|

ולגבי נושא הפוסט- ווהו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111
:)
לפני 17 שנים
יערה​(נשלטת){SEAMASTER} - שיהיה המון בהצלחה ורק טוב
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י