והוא שוב מנצח, את יודעת שאת כל כך חלשה מולו
לא משנה כמה תברחי ממנו כמה תפגעי בו בסוף את תחזרי אליו על ארבע כמו כלבה.
ותתחנני לשומת הלב שלו ואז תשנאי את עצמך.
שאחרי מאבק קשה של הדחקה והמנעות הוא שוב קיבל את שלו,
והוא בשלו מסתכל עלייך בחיוך מנצח הוא מלך העולם שוב נכנעת מולו.
את אפילו לא באמת רוצה בו אבל אלו דחפים שאי אפשר לעצור אותם.
אף אחד לא מצליח לשלוט בך רק הוא ובלי הרבה מאמץ וככה הוא ישלוט בך לנצח.
הרי לא דיברנו על זה ממש לפני כמה ימים הנה אפילו תראי זה פה בבלוג ואת אפילו לא צריכה ללכת לאריכון וזאת אפילו המטרה הראשונה שהצבת לעצמך "לרדת טיפה במשקל או לפחות להיות על הכיוון לאורח חיים של אכילה נכונה."
את שונאת את ההרגשה הזאת?
את יכולה לעשות כמו שעשית פעם ולהקיא את הנשמה בשירותים. הרי בזה את אלופה.
להרגיש ששוב הצלחת לנצח אותו ניקית את עצמך,
אבל התהום שאת עושה לעצמך בנשמה באמת שווה כל כך?!
כן אני יודעת שאת שונאת אותי
כי אני היחידה שאומרת לך את האמת בפרצוף זורקת אותה מולך. שתפגע בך הכי חזק שאפשר מכה חזקה ישר לתוך הבטן, תתמודדי כלבה.
את פחדנית, את פוחדת ממש להתמודד מולו פנים מול פנים, את פוחדת להתמודד אם משהו ששיש סיכוי שתפסידי ואין לך מושג מה בדיוק יהיו ההשלכות.
אני זאת שתמיד אומרת לך שאת שמנה ובהמה.
ושאם לא תהיי הכי סקסית תמיד, אין לך שום דבר אחר להציע.
ובעוד כמה זמן אף אחד לא ישתין לכיוון שלך כי את תהיי כל כך מגעילה
שאולי רק הזבובים שידבקו אלייך יהיו חיי החברה שלך.
וכבר השבוע אמרו לך שהמחיר בקשר איתך הוא מחיר בכאב.
אז לאן את עוד רוצה להגיע מה יהיה איתך?
לא יצא ממך כלום את טעות שמנסה לכסות את עצמה בתחפושות.
את משחקת את עצמך חזקה אבל עמוק בפנים את ילדה אבודה בחדר חשוך ומחפשת כיוון.
ילדה קטנה ופחדנית שנכנעת ונשברת שוב ושוב מול הדחפים הרעים שלך.
לפני 17 שנים. 15 בפברואר 2007 בשעה 19:02