החיים על סף תהום

אני כל כך מוטרדת אני חושבת שאין דבר בעולם כיום שלא מטריד אותי.
אני מוטרדת מהעובדת שאני כבר לא עושה סשן או סשנים על בסיס קבוע.
אני מוטרדת מכך שאני לא מוצאת סיפוק מיני.
אני מוטרדת מהאורגזמות שלי שהם חלשות מידי לטעמי.
אני מוטרדת שאני כבר לא רואה את עצמי כמתחלפת.
אני מוטרדת שאני לא מסוגלת לאבד שליטה.
אני מוטרדת מכך שאני לא לוקחת שליטה.
אני מוטרדת שסשנים הפוכו למאורה מיוחד ולא משהו קבוע.
אני מוטרדת מהמחשבה שאולי נגמר לי הדלק.
אני מוטרדת מהמחשבה שאולי אני מחפשת משהו יותר חזק.
אני מוטרדת שאני לא מוצאת את הזמן לסקס.
אני מוטרדת מהפחד להזניח.
אני מוטרדת שההכנסות שלי לא מספיק גבוהות.
אני מוטרדת מכך שאני צריכה עוד עבודה ואני לא מוצאת את הזמן אלייה.
אני מוטרדת מהמינוס בבנק.
אני מוטרדת מהכסף שלוקח לו זמן להכנס לחשבון.
אני מוטרדת מכל טלפון חסוי שאני מקבלת ובו אומרים לי שאני במינוס (כיאלו שהם מחדשים משהו)
אני מוטרדת מהטיפול שיניים שאני צריכה לשלם עליו.
אני מוטרדת מהחוב במכולת.
אני מוטרדת מהחיוב של 2000 ש"ח שחזר.
אני מוטרדת מאבא שלי שיושב לי על הוריד בכל הקושר לכסף.
אני מוטרדת מהלימודים כדי להצליח.
אני מוטרדת מלהספיק להכין את שיעורי הבית.
אני מוטרדת מהחוב של 6000 שקל לעריית ת"א לדוחות חניה.
אני מוטרדת כי גם על זה אבא שלי יושב לי על הוריד.
אני מוטרדת שאני שומעת את תיקתוקי המקלדת וחושבת על הפוסט שאני אראה
(כי אני יודעת בדיוק לא קורה הרבה בנינו ששווה לספר עליו).
אני מוטרדת מכך שיש לי מלא מלא סיבות להיות מאושרת ואני לא ממש.
אני מוטרדת מכל שאני לא מפסיקה לכסוס ציפורניים (כי זה מגעיל ועושה לי פצעים בלשון).
אני מוטרדת שאני שוקלת מילים.
אני מוטרדת שאני לא יכולה לפרוק את כל מה שמטריד אותי.
אני מוטרדת שאני לא יכולה להאשים אף אחד חוץ מאת עצמי.
אני מוטרדת שאני לא מסוגלת להירגע.
אני מוטרדת שהפכתי לכזאת.
אני מוטרדת מעצמי.