החיים על סף תהום

אני נזכרת שכבר בעבר הייתי מאד נמשכת לשלישיות ולא דווקא מהבחינה המינית אלה יותר מהבחינה הריגשית והמנטאלית זה כל כך מרגש אותי להיקרע בין שניים שכל אחד מהם צריך להילחם ואני אבחר מי למה כמה ומתי.
המשחק הזה מטריף אותי, ההרגשה של המשחק באש מדליק אותי לגמרי ומעבר להכל לדעת שהכל בסדר מבחינת הצדדים שכל אחד מודע למקומו ותפקידו.
למרות שעדיין לא קרה כלום אבל ההתחלה מרגשת אותי מאד.
יש לי פרפרים בבטן האקסטירים חוזר לחיי.

אני מפנטזת על זה הרבה שאני מכינה תיק עם כל הציוד הדרוש לסשן שוט הלוטוס, הקרופ שלי, מצבטים, אזיקים, שרשראות, נרות ואפילו מוזיקה מתאימה.
והולכת אל המאהב החדש שלי ובאותו הזמן ונוס נישאר בבית קשור בחגורת צניעות ושוקע במחשבות והירהורים על מה שנעשה והוא לא חלק מזה. אבל לבקשתי הוא שומר על תיפקוד אם זה בהבט המיקצועי של עבודות שהוא צריך להכין או בתיחזוק ושימור הבית כדי שלא ישקע עד כדי כך, ויותר מכל שאני אחזור אני אחזור לבית נקי ונעים.

ועוד אני מפנטזת שאחרי רומן אינטנסיבי עם המאהב אני קוראת לונוס לבוא לנקות את הבית שלו כי די ג'יפה כאן, והוא בא ועושה ספונג'ה וכלים ומנקה את השירותים בזמן שאני משתינה עליו ומשפילה אותו ומידי פעם הוא רואה אותנו מתגופפים לעיניו ואז בסוף אני שולחת אותו הביתה כי את תפקידו כאן הוא סיים.

ויש לי עוד המון פנטזיות קטנות יותר וגדולות יותר, מה שכן אני מאד מתרגשת מכל הסיפור הזה.
ומקווה כמה שיותר להגשים ולהנות.