והיא הזכירה לי משהו שקרה לא מזמן כשאני ואבא היינו בים ורציתי לשתף את כולם.
הלכנו לחוף נראה לי חצי מוכרז, הבאתי סנדוויץ גדול ויוקרתי מרולדין, 2 בירות ופירות. פיקניק קטן וחמוד. התיישבנו ואבא פתח שמשיה, 2 כסאות ואני בין הרגליים שלו על החול. הוא אוהב לראות איך הסובבים בוהים. אני שותה בירה והוא לוגם ופתאום מגיע טרקטורון משטרתי ומסביר לאבא שאסור להביא זכוכית לים. אבא אמר שלא ידענו והתנצל אך הפקח הסביר שאנחנו יושבים מתחת לשלט שאוסר את זה ושאנחנו בטח מתלוצצים איתו. הפקח ביקש את תעודת הזהות של אבא אבל אבא אמר שאין עליו. הפקח התעקש וביקש את שמו המלא. אני שמחתי כי רציתי לגלות מה שם המשפחה של אבא. יש הרבה דברים שמתגלים לי רק כי הוא אמר את זה למישהו אחר ואני מקשיבה. לי הוא לא מספר הרבה כי אני אפס בעיניו, אז אם יש הזדמנות שבה אני יכולה לשמוע דברים אז אני מייד פותחת את האזניים. אבל אבא אומר לפקח שזאת הבירה שלי ושאני אגיד את השם שלי. אני אחטוף את הקנס, לזה הוא מתכוון. לא קשור לשם או לא שם, הוא רוצה שאני אקבל את הקנס של שנינו. חוצפה!
נ.ב לכל המודאגות שיש לי אבא חרא, אבא מכה, אבא נצלן ושלל התיאורים שאני מקבלת כאן מקצת פוסטים עם הומור שחור -
בסוף לא קיבלתי קנס אלא רק אזהרה.
