החדר של לונה

כשהוא אומר את זה, הוא מתכוון שאני צריכה להיות עסוקה ממש, רק בהמתנה. לא פלאפון, לא קפה.. 

ואני בכלל תוהה כמה זה בטח היה מוזר לאנשים שמכירים אותו טוב, לשמוע ממנו את המשפט הזה. לראות אותי ממתינה לו עם ירכונים ושאני קוראת לו אבא. 

הוא הראשון שאני קוראת לו ככה, יכול להיות שגם האחרון. היה לי כבר "אדוני" וכמה שזה מוזר לקרוא למישהו אחר אדוני. שנים לא ידעתי את השם שלו, רק אדוני. איך קוראים לחבר שלך? הוא לא חבר שלי, רק "אדוני מרחוב סברי מרנן".

ואתה? אבא בלי כתובת, בלי שם משפחה. יש לך שם פרטי. אבל בלי במה אתה עובד

בלי מה הטקס שלך בבוקר.

בלי איך אתה מחבק לפני השינה.

אמרתי לך שאני חולמת שנישן יחד.

יום אחד החלטת שישנים חצי שעה בצהרים, הרמתי נחיר

כמעט לקחת לי גם את זה, מייד