החדר של לונה

שנים שלא התראינו, ומחר אנחנו ניפגש כשאני באה לישון אצלך ללילה אחד. אני כבר מצפה לרגע שבו נפגש, לחיבוק החם שהיית נותן לי פעם, כשהיינו יחד, כשאהבת אותי ואני אותך. 

הייתי באה אליך פעם. לישון. כשהיית יוצא מהצבא והיינו נכנסים למיטה אחרי מקלחת מפנקת בבית החדש של ההורים שלך. במיטה היינו שוכבים על הצד, מסתכלים בעיניים ומלטפים. מתקרבים ומתנשקים ומלטפים. זה היה עושה לי ככ טוב, להירגע איתך ולאהוב. לחשוב עלינו ולהסתכל עליך מעט חרמן ובעיקר יודע להוביל אותי במיטה, ולהוציא ממני את החיה. 

האכזבה היא מזה שאין מבט עיניים חודר ורגוע, אין שיחות עם העיניים אלא שיחות עם הידיים שעושות לי דברים שמרגישים חודרניים. אין אהבה יותר באויר, יש גבר שמוביל את זה לסקס, ללא משמעות.

ולפספוס.