לפני 4 שנים. 25 בנובמבר 2019 בשעה 9:43
חינוך
והחינוך שלך
הוא לתת לי בחירה
כשאני נעלבת ממך ומחליטה לתת לך את האופציה לבוא לפייס אותי. אבל זה לא קורה. עוברים יום או יומיים, אני נרגעת ובאה להתנצל שהתרחקתי.
אתה מסביר לי שהייתי סובלת פחות אם מייד הייתי מתנצלת והכל היה נפתר.
אני מבינה ומפנימה שאני מייצרת את המרחק כשאני נעלבת
ומתנצלת כל פעם מעט קודם, מבינה שזה משתלם.
והיום אם אני מתחצפת ואתה כבר מבין שזה הולך להגמר בבכי (שלי), אתה נותן לי את המבט ואני מתנצלת מייד.
מדי פעם כשאני מנסה להראות שרירים אני: "אני לא פאפי שלך!"
ואתה בטון רגוע: "את פאפי שלי"