לונה, מתוקה קטנה של אבא. אני אוהב שאת מחייכת אותי עם הפוסטים הכנים והמרדניים שלך.
אני גם אוהב להסביר לך שוב ושוב כשאני מזיין אותך ואת מתייחמת כולך, שאת בסך הכל הצעצוע הקטן שלי, וצעצוע צריך לפני הכל לשעשע ולספק את בעליו. צעצוע לא צריך להנות, צעצוע לא יכול להתנות תנאים והוא לא יכול לדרוש דרישות.
צעצוע קטן כמוך צריך פשוט להיות שם עבור בעליו, לפעול על פי ההוראות שלו, להעמיד את עצמו לרשותו, לספק אותו ולקוות, שאולי מדי פעם, אם הוא ממש, אבל ממש יתנהג יפה, אם הוא ממש אבל ממש יתחנן ויבקש יפה ובהשתדלות עמוקה וידע להוריד את הראש בהכנעה כשאבא אומר - לא הפעם, הוא יקבל כמה פירורים של הנאה בעצמו.
*האמת שזה נשמע לי כל כך טריוויאלי ופשוט שאני לא מבין למה זה מתסכל אותך. (לא שאני חלילה מתלונן, את הרי יודעת שאין הרבה דברים שמדליקים אותי יותר מלראות אותך מתוסכלת ונאבקת בתסכול הקטן הזה)