לצערנו, יחיא סינואר נהפך לקדוש מעונה בעולם הערבי.
ככה שזה יקשה על החזרת החטופים. כי הם לא ירצו להיות בוגדים.
אולי ישראל צריכה לבודד את עזה מבחינה תקשורתית. ולהפעיל לחץ יותר חזק על ראשי החמולות שכנראה יודעים איפה החטופים
לצערנו, יחיא סינואר נהפך לקדוש מעונה בעולם הערבי.
ככה שזה יקשה על החזרת החטופים. כי הם לא ירצו להיות בוגדים.
אולי ישראל צריכה לבודד את עזה מבחינה תקשורתית. ולהפעיל לחץ יותר חזק על ראשי החמולות שכנראה יודעים איפה החטופים
אני לא הכי מבין בגיאו-פוליטיקה.
אבל ממה שקראתי נראה שזה הפתרון הכי יעיל
כי בית המלוכה האשמי רצה להיות מנהיג העולם הערבי ושומר המקומות הקדושים.
אבל בתכלס אין לו עם שנאמן לו. כי הבדוואים כבר לא הכי נאמנים לו. אבל הפלסטינים שם נאמנים לממלכה
אז ישראל צריכה לעודד ולעזור למלך עבדאללה לאזרח את הפלסטינים ביהודה ושומרון, לירדן. ושהם יהיו עמו.
וחוצמזה, לעזור לו לשלוט על סוריה הסונית. וכך להגדיל את ארצו
כי יש כלכך הרבה פליטים סורים בירדן.
(ובתכלס אם הבית המלוכה האשמי רוצה חיים הוא חייב לעשות את זה כי אחרת אין לו תקווה)
לירדן יש בערך 30% פלסטינים. אם לא יותר. ועוד פליטים מסוריה
כשחוסיין מלך ירדן הקודם שלט. הוא נתן לשבטים הבדואיים שליטה על כל המגזר הציבורי. והפלסטינים שחייו בירדן היו אמורים לחיות מהמגזר הפרטי.
ולכן הבדואיים היו נאמנים לבית המלוכה.
אך בגלל שינויים שיצר עבדללה השני (המלך הנוכחי בנו של חוסיין) המגזר הציבורי יותר קטן ככה שפגע בבדוואים. והפלסטינים לעומת זאת פורחים במגזר הפרטי.
מה שיצר מתחים עם הקהילה הבדוואית שכבר לא ממש נאמנה למלך.
יוצא מזה שבית המלוכה לא ממש יציב בירדן. ויותר מסתמך על ישראל.
אם ככה מה האינטרס של ישראל לקיים את בית המלוכה האשמית? חוצ משקט ביטחוני שהיא מייצרת. ובגלל העבר, שהם עזרו קצת לישראל בהתחלה
רעיון האימרויות של מרדכי קידר הוא רעיון של לתת לחמולות לשלוט על שטחים קטנים בגדה ובעזה.
וישראל תשלוט על המרחב כולו.
הבעיה היא:
לעומת זאת אולי ישראל צריכה להתחבר לצעירים
אין ספק שזו בשורה נהדרת
אבל כשאנשים מהשורה עושים את העבודה שכל גופי המודעין של ישראל ושל ארה"ב לא הצליחו לעלות על מיקומו.
זה מחזק את התחושה שאנחנו צריכים להקים אקדמיה צבאית שיהיו הרבה יותר אנשים שיחשבו אסטרטגית וצבאית, ובכלל להיות יותר צנועים ולהקשיב לאדם מהשורה כמו התצפתניות.
כי אנחנו מבינים שלא כל החוכמה נמצאת אצל המנהיגים ואצל הבכירים
הרבי מלובביץ אמר על החיילים שמתגייסים לצהל
עצם העמידה להגן על ארץ הקודש ועל גוי קדוש הדר בה עד כדי מסירת גפש בפועל ממש - הרי זו זכות גדולה ביותר, כי אין דבר נעלה יותר מאשר מסירת נפש בפועל ממש. ואם כן, עבור פעולה זו עצמה ראויים לנסים גלויים.
אבל בפועל החבדניקים לא כלכך מתגייסים.
וזה בגלל שהמדינה לא משקיעה משאבים דווקא בהם.
כי אם הם ממש ציונים וגם חרדים. יש כאן פוטנציאל אדיר לשינוי של כל החברה החרדית
אשמים=בני אשם
שזה סבא רבא של הנביא מוחמד (האשם אבן עבד אל-מנאף)
בקיצור הם ממשפחת הנביא מוחמד ככה שיש להם תוקף מוסרי להיות שליטים.
בעבר הם שלטו על חיגאז' מכה ואל מדינה
במלחמת העולם הראשונה העותומנים הפלו יותר ויותר את התושבים הלא טורקים של האימפריה כולל הערבים שבאימפריה.
ואחרי שסללו הטורקים רכבת לחצי האי ערב וככה יכלו להעביר כוחות מהר יותר לאזור סעודיה.
חוסיין בן עלי מהמשפחה האשמית, עזר לבריטים לנצח את הטורקים.
בתמורה לעזרה הזו, הבריטים הבטיחו לו עזרה בהקמת אימפריה ערבית. (שתהיה על סעודיה עיראק ישראל ירדן לבנון וסוריה)
וחוסיין יהיה השליט של כל הממלכה הזו.
אבל תכלס ההשפעה של המרד הערבי לא כזה סייע לבריטים, כי הוא לא סחף את כל הציבור הערבי. אלא כמה שבטים בדוואים בסעודיה.
בסוף הבריטים הביאו לבניו של חוסיין את השטחים של ירדן (עבדללה) ועיראק (פייסל)
לאחר מכן בני סעוד, השתלטו על סעודיה ומכאן שמה. בני סעוד=סעודיה.
התמצית של הרעיון הוא
מדינות מצליחות הן מצליחות משום שהמוסדות שלהן פועלים למען חלק גדול יחסית מאזרחי המדינה, ולא למען אליטה מצומצמת, וכך הן מסוגלות למצות את הפוטנציאל של האזרחים באופן טוב יותר. מדינות כושלות הן כושלות משום שהמוסדות שלהן עסוקים בעיקר בהעברת עושר מכלל הציבור לאליטה מצומצמת.
המסקנה לישראל
1.ישראל צריכה לשאוף לפחות שחיתות מוסדית פה בישראל. ככה שגם אם הימין שולט. הוא צריך לחשוב על טובת האומה כולה, ולא על העדפה למקורבים
2. אם ישראל רוצה שיתופי פעולה בעזה ובמזרח התיכון. היא צריכה להסתכל על טובת כל האזרחים כולל הערבים. ולא רק על טובתה שלה
בהחלטה 194 אחרי מלחמת העצמאות נאמר
הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי ... על ועדת הפיוס לסייע לשיבתם למולדת (repatriation), יישובם מחדש וכן לשיקום הכלכלי והחברתי של הפליטים.
הפלסטינים טוענים שיש כאן הכרה בזכות השיבה
וישראל טוענת שזו המלצה ולא כלל מחייב.
שההחלטה מי הם הפליטים שרוצים לחיות בשלום נתונה בזכותה של ישראל.
(1.אולי אפשר לומר שמאחר וכל הפליטים המקוריים מתו.. אז אין לבניהם מעמד פליטות
2. אם ישראל תמצא להם מולדת חדשה כמו ירדן היא אמורה לסייע ביישובם)
לאחר מלחמת ששת הימים מועצת הביטחון החליטה בהחלטה 242
"מן הראוי ששלום זה יכלול את נסיגת כוחותיה המזוינים של ישראל משטחים שנכבשו בעימות האחרון"
בהחלטה כתוב שישראל תיסוג משטחים. אבל לא כתוב מהשטחים עם ה' הידיעה. כלומר, מותר לישראל להשאיר חלק מהשטחים אצלה
בהחלטה 2334 כשאובמה היה בשלטון קבעה מועצת הביטחון
שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, המכונים על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלסטיניים הכבושים", אינן חוקיות.
לעומת זאת אצל טראמפ הגישה הייתה שונה
בקיצור כנראה שאם ישראל רוצה לשנות את הסכם השלום עם הפלסטינים היא צריכה נס.
או לכל הפחות להילחם דיפלומטית ממש חזק.