דברים בעלמא
אם עלה בידי להיות בקשר עם שולטת.
איך מציגים את הקשר לעולם. בלי להתפדח?
בסאמר, סאמר הסמור מוסמר למסמר
אין לי מושג מה המסר, חוץ ממוסר השכל להסתכל לאיפה שהולכים.
אחות קטנה, נפש תאומה
חכי עוד רגע עוד מעט
יש שכר לפעולתך
הנה הוא קם ואליך הולך
חכי עוד רגע כי רק את
גם אני איתך בוכה
וכמוך מצפה
אז חכי עוד רגע עוד מעט
הנה הוא בא מנחמך
שמעי איך הוא אליך הולך
חכי עוד רגע כי רק את
תמיד ידעת למצוא בי
עוד קצת אור שממני נעלם
נקודה טובה ועוד נקודה טובה
ועוד מעט ואין רשע
התבוננת על מקומו ואיננו
הן תמיד השכלת לשמוע
את השיר שלנו שכמעט נדם
נקודה טובה ועוד נקודה טובה
ועוד מעט והנה הוא בא
התבוננת על מקומו
והננו
כששואלים אותי מניין החינוך האנגלי שלי. הרי אפעם לא למדתי בברליץ
אני נזכר מיד ברב'ה הזקן שלימד אותנו כבר בכיתה ב' איך צריך לכבד שטויות של מבוגרים.
המפגש הראשון היה בתחילת שנה כשנכנס הרב'ה לכיתה ומיד הכריז בקולו העבה
והיה אם בקולי תשמעון
ואנחנו תינוקות של בית רבן שעוד לא מלאו לנו י"ג שנים.
ממש רעדנו מפניו.
אבל מה שהיה טוב ברב'ה הזקן, זה שלא הייתה לו איפה ואיפה, כי כולנו חטפנו כאפות כל השנה
אני פליט של צפייה קבועה בתוכניות ריאלטי.
כן, גם לי היה חלום. להפציע כמו כוכב עם מסר לאומה
אבל מהחלום לא נשאר מאומה.
כן, לא חייתי מספיק את החלום. וכבר גירשו אותי מהבמה. כן, לא ניתן לתאר את המבוכה.
אך עוד לא הספקתי להתעורר מהחלום.
וכבר הציג את עצמו השטן. מסתבר שהיום הוא כבר אמרגן
העסקה הייתה ברורה את נשמתי יקח.
בתמורה שאחייה את החלום
מספרים על 'מלכה' מלכתי המדהימה שכשנולדה הגיעו מלא מתנות מהמזרח וכל זה רק בזכות זה שנולדה, ככה אימא שלה הסבירה ליוסף בעלה.
אניוואי, היא גדלה בהרגשה שתמיד תהיה מלכה, וכל הזמן יתרוצצו סביבה רק כדי שתהיה מאושרת.
אבל לצערי זה אפעם לא קרה. פשוט בגלל שאין לי כוח למלא את כל דרישותיה המחמירות.
ואז ביום ארור אחד, מישהו ביפאן המציא איזה רובוט אלחוטי כזה שבקושי מספקים לומר לו מה רוצים, ומיד הוא מבצע את הפקודה על הצד הטוב ביותר.
ועכשיו לך תתחרה עם רובטים.
קיצור, מישהי מחפשת עבד עצלן?
עד אתמול הייתי סתם יחפן.
אבל מאז שהכריזו על הזוכים הראשונים לעלות על מאדים.
פתאום כבר נהייתי אדם חשוב.
מסתבר שיש לי משהו בגנטיקה שעוזר לי להסתגל למצבי רחיפה שונים.
ולנסוע למאדים זה לוקח איזה חצי שנה.
הבאעסה היא, שכבר התרגלתי לכך שאין מספיק שולטות בכלוב. אבל למצוא לי אחת כזו במאדים, זה כבר נראה לי משימה בלתי אפשרית
כדי להשתלב במרקם החברתי ביוון הקדומה, חלק מהכישורים של נער עול ימים היו ללמוד לדבר חלקות. (ולשכב עם מורהו אבל זה סיפור אחר)
אניוואי, יום אחד הגיע נער שלא היה לו מספיק כסף לשלם ללימודים. אבל היה לו רצון ממש עז להיות מניפולטור כמו הגדולים. וביחד עם פרוטגורס המורה הדגול לדמגוגיה, הם רקמו הסכם. שאם פרוטגורס יצליח ללמד אותו כזה טוב ובסוף הלימודים הנער יצליח לזכות במשפט הראשון שלו, אז הנער יתן לו כפול מהשכר. אך אם יפסיד, לא ישלם לו כלום.
אמממה.. הנער היה סתום. ולכן היה ברור לשניהם שהוא לא יעסוק במשפט בהמשך החיים.
וכדי להציל את ההשקעה פרוטגורס תבע את התלמיד איך שהלה סיים את הלימודים. ואמר לשופט שגם אם יפסיד במשפט, אז התלמיד ינצח. ואז התלמיד יהיה צריך לשלם לו כי זכה במשפט הראשון שלו.
ככה שתמיד יקבל את הכסף
הקיץ חלף עבר והחורף לא הספיק מספיק להתדפק על דלתינו, וכבר בטלווזיה העבירו את השידור לדני רופ שהידס בהתלהבות ברחבות ירושלים. ואני הבנתי סופית שהלילה העיר תלבש לבן.
אין על שלג בסופשבוע במיוחד כשהקדירה מבעבעת מציר הבשר שהולך ומתבשל לו על הכירה באש נמוכה. ורק נותר לקנות את בקבוק היין מבציר 15 שזה השנה שבה היכרנו.
כן, כבר עברו עשר שנים והזוגיות שלנו עוד מתבשלת.
את יודעת, אביה, הכל חולף עובר אבל אהבתי אליך רק תגדל