דברים בעלמא

ככה אני מבין את ההתלבטות של ישראל

-------

 לפעמים קפריזות של מנהיג תורמות לאופיה של המלחמה.

ויש מצב שחמינאי לא איתנו כל כך, וינסה לגרור את המשטר שלו למלחמה התאבדותית מול ישראל.

ואז השאלה מה ישראל צריכה לעשות?

האם לעזור למשמרות המפכה לשמור על שלטונם של האייטולות על ידי חיסולו של חמינאי?

או שלהשאיר אותו בחיים, גם במקרה שיעשה נזקים לעורף הישראלי, כי הנזק האסטרטגי שהוא גורם למשמרות המהפכה הוא הרבה יותר גדול.

אז נראה לי. שצריך לחכות שמשמרות המהפכה ימרדו בהנהגה שלו ואפילו להצהיר על זה. שישראל מחפשת מנהיג שאפשר לדבר איתו.  מה שיגרום לאוירה חשדנית בטהרן.

וזה עדיף על חיסול במכה הראשונה

זה רעיון שרבשקה ניסה לעשות מול ישראל. במלחמה של סנחריב מול חזקיהו

כי זה מקובל לזרוע ספקות בלב האויב.

ככה הוא לא חדור מטרה

סליחה על החפירה. אבל סתם מחשבה על ההיסטוריה:

אז כשגרמניה הנאצית פלשה להונגריה במרץ 1944,
האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, נשאר בבודפשט.

הוא היה ידוע כאחד ממתנגדי הצייונות החריפים ביותר,
וטען שהעלייה לארץ ישראל והקמת מדינה לפני ביאת המשיח היא חטא מסוכן.

וכשהחסידים שלו ביקשו לדעת מה לעשות, הרי עוד שניה הנאצים בפתח. אז הרבי ברוב גאונותו אמר
אל תברחו תישארו בהונגריה
כמו שאמר הבוטח בה', חסד יסובבנו.

ומה קרה?

הנאצים פלשו.
והחסידים שלו נשלחו למשרפות.
והרבי הגאון

הוא ניצל, ברכבת קסטנר, רכבת חילוץ שארגנו אותם צייוניים שהוא ראה בהם סכנה רוחנית.

---

אז מה המסקנה בשבילנו?

אסור להסתמך רק על חסדי שמים

------
אז הציונות בתחילת הדרך. ניסתה להקים פה ספרטה. היא לקחה את המטוטלת לצד השני.

ולומר שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.
אמממה.. גם זה לא נכון כי יש מגבלות לכוח ולא נוכל להכריח מיליארדי מוסלמים שנחייה פה.

וחברה מליטריסטית לאורך זמן שחוקת את החברה

(ככה אני חושב)

-------

אם ככה מה לעשות?

----------

אז אופציה שלישית שמוזכרת בתנך היא:

היא מה שקרה עם יעקב אבינו שחזר מחרן.
ועישיו בא להילחם איתו עם 400 איש.

עכשיו ליעקב היה חמולה מורכבת.
נכון שהיה לו כוח. אבל גם היו ילדים ורכוש.
ובמלחמה תמיד שני הצדדים ניזוקים.
אז יעקב הלך על פתרון משולב:

1. תפילה – לחזק את הנפש וטוב שהאלים לטובתך.
2. דורון – להציע פיוס.
3. היערכות למלחמה – אם עשיו יתעקש איתו על סכום אפס

וככה יעקב לימד אותנו איך באמת צריך להתכונן למלחמה.
לא להיות מלטריסטים מידי.
אבל גם לא להיות יותר מידי יפי נפש.
הכל זה איזון בחיים

והשאלה הבאה היא:

> האם תמיד נהיה פראירים?

הרי יעקב בא לעשיו עם מתנות. גם כשלפי דעתו הוא צדק במאה אחוז בעמדתו.

>האם נמשיך לחפש דרכי שלום
גם כשלתחושתינו הצד השני לא היה הוגן איתנו?

כי זו לא מלחמה של ממש.

ישראל פשוט גרעה יכולות מאירן.

ומביאה אותה לשולחן המשא ומתן.

עם פחות כוח.

אבל אלו הימורים.

ותלוי בקפריזות של מנהיגים.

ואני לא מבין הרבה.

הרציונל שלי לכתוב בכול זאת את דעתי.

היא שאנחנו צריכים להיות יותר אופטימים.

ולא להילחץ יותר מידי.

חפירה שלא קשורה לבדסם.

--------

אז יש כאלו שאוהבים לזלזל בתרומתה של היהדות להתפתחות התרבות המערבית.
כאילו הם אומרים:

"שהיהדות היא כמו הסבא של הרקולס, זה פרט טריוויה מעניין, אבל לא ממש אקטואלי."

אבל לדעתי זו טעות.

כי עוד לפני שישו נולד, ועוד הרבה לפני שהנצרות השתלטה על העולם,
היהדות כבר הייתה מוקד השראה.
בימי בית שני, המוני אנשים באימפריה הרומית  במיוחד בסוריה, באסיה הקטנה, ובאלכסנדריה ביקשו להתגייר.

כנראה זה לא בגלל הכוח, כי לא היה לנו כוח.

הם כנראה חיפשו חוכמה. וזה היה לנו בשפע.

ולכן.
הנצרות לא כבשה לבבות בזכות איזה ספרון מצוקמק בשם "הברית החדשה".
היא רכבה על גבי  התנ"ך ושם היה גאנות.

גם אם זה אוסף של הרבה מיתוסים מרחבי המזרח.

------

ולכן זה נורא מעניין אותי, מהי מחשבת ישראל.

ככה שיש מצב שאמשיך לכתוב על זה עוד.

יש ארבעה סוגי לייקים פה באתר:

1. זה כתוב טוב.

2. את אישה.

3. אתה מהגיל השלישי / ותיק באתר.

4. הזדהות רגשית עם מה שנאמר.

זהו. זה המשחק.

ועם כל כמה שזה משחק,

כנראה שגם גבר חדש רוצה מדי פעם  קצת אהבה.

ולפי החשבון שלי אתה מתחיל במינוס של חמשים אחוז לפחות.

אז אם אתה כזה, אל תחכה ללייקים.
פשוט  תהיה טוב.

וכשאנשים יתחילו לעשות ממך רפרנסים.

סימן שעלית על משהו.

וזה הרבה יותר טוב מלייקים

(אגב גם הפוסט הזה הוא רפרנס יבש, לפוסט אחר שראיתי)

יש משהו מרגיע בלהכיר אדם חדש דנדש.

מישהי שלא פגשת אפעם.

ותקווה שכל הטעויות, והצער של העבר לא יחזרו שוב ושוב ושוב.

אז אומנם זה קשר די שטחי או אולי תגידי שטותי,

אבל זה בדיוק הקשר שמתאים לי לעכשיו