"הטיעון האנתרופולוגי", גורס כי עצם העובדה שרוב התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה האמינו בקיומם של אלים או בכוח עליון מעידה על קיומו של אלוהים. הטיעון מבוסס על ההנחה שאמונה אוניברסלית זו אינה יכולה להיות מקרית, אלא נובעת מהתגלות או מהכרה פנימית בקיומה של ישות עליונה.
אני חושב שזו התפתחות המוח באבולוציה.
כלומר, המוח שלנו מוכרח להגיע לאמונה על כוח עליון.
ואפשר לראות חיזוק לדברי. שאצל חיות ישנה התפתחות לקראת אמונה.
"ריקודי גשם" אצל שימפנזים:
הפרימטולוגית ג'יין גודול תיעדה שימפנזים המבצעים התנהגויות דמויות ריקוד עם תחילת גשמים כבדים. היא הציעה שהתנהגויות אלו עשויות להיות מבשרות של טקסים דתיים.
טקסי לוויה אצל פילים:
פילים נצפו מפגינים התנהגויות מיוחדות סביב מות חברי קבוצה, כולל נגיעה בגופה, כיסוי בענפים ועצירה ממושכת לידם. התנהגויות אלו מעידות על הבנה מסוימת של המוות ועל חשיבות הקשרים החברתיים.
"פולחן ירח" אצל פילים:
ישנם דיווחים על פילים המבצעים התנהגויות טקסיות, כמו נפנוף בענפים מול הירח המתמלא וטבילה טקסית במים כשהירח מלא.
תגובות למפלי מים אצל שימפנזים:
שימפנזים נצפו מפגינים התנהגויות מיוחדות בקרבת מפלי מים, כגון עמידה מול המפל, נענוע גופם והשמעת קולות. התנהגויות אלו עשויות לשקף סקרנות, התפעלות או ניסיון לתקשר עם הסביבה.
חשוב לציין שהפרשנות של התנהגויות אלו כ"טקסים דתיים" היא אנתרופומורפית, כלומר, ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים. בעוד שהתנהגויות אלו עשויות להיראות טקסיות, אין עדויות לכך שבעלי חיים מייחסים להן משמעות דתית או רוחנית כפי שבני אדם עושים.