מקודם ראינו שאדם זקוק להכרה חברתית ברגש שלו, כדי שהוא יוכל להרגיש אותו במלואו.
אבל אז עולה השאלה:
איזה אישור אנחנו באמת מחפשים?
אז ישנם לפחות שתי רמות של אישור:
אישור המונים
כמו כמות לייקים ברשתות חברתיות.
זה נעים, אבל האפקט שלו שטחי.
כי האנשים זרים לנו.
ואנו לא יודעים איך הם חושבים באמת
והאישור הזה מבוסס הרבה פעמים על פופולריות.
אישור מדמות מוערכת
כשאדם שאני מכבד, מעריך, או רואה בו מודל לחיקוי, נותן לי אישור רגשי.
זה מפעיל תחושת ערך עמוקה הרבה יותר.
כי אני מאמין ליכולת השיפוט שלה.
כי היא מייצגת משהו שאני רוצה להיות.
כי האישור נתפס כאותנטי ולא מזויף.
אז מי היא דמות מוערכת?
זו לא תמיד דמות פופולרית.
זו דמות שניחנת בתכונות שאני עצמי שואף להן
ומעריך אותם.
וכאן צריך להבחין בין שני סוגי תיפוסים
יש אנשים שחיים לפי תגובת ההמון (אם אין לייקים סימן שטעיתי)
ויש אנשים שחיים לפי סוג של מוסר אישי. שעבורם האישור מדמות ערכית גובר על דעת הרוב.
וברובד המטאפיזי:
כל זה ניתן להסבר מחקרי, אך ייתכן שיש רובד נוסף.
שהוא:
שורש הנשמה שלנו.
ולא הכל זה רק תן וקח.
אולי הסיבה שדווקא דמות מסוימת מרגשת אותי אינה רק פסיכולוגית או חברתית, אלא רוחנית.
אולי יש חיבור נשמתי, שלא ניתן לכימות, ולא יוכל להיבחן דרך המחקר.
אז זה פחות או יותר הרעיון של מה שאני מנסה לחקור. ולכתוב בבלוג.
ככה אבין את עצמי יותר לעומק, ודרך זה לשפר את ההרגשה.
וחוצמזה אולי אחרים יהנו מזה גם.
אמממ.. אז נתחיל מהתחלה... ואנסה לאט לאט לחבר את הכל.