דברים בעלמא

נניח את הולכת ביער.
הולכת־הולכת, ומפזמת לעצמך איזה שיר מהפנט:

 "לולולו בלולו, הולך לו בג'ולו..."

פתאום,
העץ מצד שמאל ממצמץ.
והשיח מצד ימין מתעטש.
ו–טראח
יצור מבחיל מופיע.

ואומר לך בקול מתריע:

 “גברת, זוזי מפה, לפני שאני אותך מחלעא.”

המוח שלך לא מאט.
הוא מתחיל לרוץ, לרוץ, לרוץ.

אפשרות א’: לברוח.
אפשרות ב’: לצרוח.
אפשרות ג’: לחכות למשיח.

אבל, לא.
את חכמה מדי לזה.

היצור, תופס עוז.
ומיד רץ לספר לחבר'ה:

 "וואלה, תפסתי דג שמן

חכו חכו איזה צ'יפס אעשה ממנו"

אבל יש לך אינסטינקט טוב.
והוא עשה טעות שתעלה לו הון.

הוא מבלבל במוח 
ואת מתמקדת בדבר אחד.

הוא מתפזר

ואת מתמקדת.

וזו שיטה גאונית.
להשתחרר מזה המחלוע.

וואלה מעריך...

אז בהצלחה?