וישמע ישראל את קול מרים ויזכור את אנקותיה מפעם קודמת, ויבא אליה וירם מחצלותיה ויחסוף כל טוב הארץ שאלוהים נתן
ויוציא את כלי זינו לעולם, כמו שנאמר" אתן לך את מלאכת הארץ" ויסובב את מרים ההמומה, ששפע אוצרותיו גדלו ותדע... מלאך ירד משמים.
ויתפוס ישראל את ישבנה ומנין מכה אחר מכה שהיא לה, ותצרח, רוצה עוד- אחת, רוצה איתו – שתים, כנס אלי חזק- שלש אמור עליה- חמישים מלכות לכלבה ועל ישבנה השני מאתיים..
ובזין נטויה החדיר עצמו אליה מהר, ותשמע קולה עד השמים וכל הציפורים תברחנה מהעצים
ויחזק ישראל את זינו ביחד אחת, את גופה ביד השנייה ויכבוש את שחפץ ויחפור ויקרע את העם חודר עמוק לנבכי גופה, ותדע כי טוב. ומרים אישה מיומנת, ירדה על ברכיה, אחזה בזינו והחלה לעשות מלאכת יד..
והיא שעמדה לישראל ובניו שטפו במעלה, וזעקו נשמע לשמים.. ותפסק מלאכתה אשר עשתה, ותסובב אגנה לכוכבים..
שנאמר אין טוב מדוגי באור יום.. ויפסק ישראל את חמוקיה, ויחדר אברו בין הריה, ותצרח, ויכה, ויחדור, ותתעלף ותשמע מלאכים אין רוב..
הללויה עובד אלוהים כי מהארץ תצא תורה וצעקה תעטוף כשהונוס תרקוד, וההרים יעלוזו.. ויחפון ישראל את הגבהות ויכבוש את הפסגה, והחל בתנועות מהירות לעבוד את גופה..
ותצעק שיר הלל תשיר מרים כשגופה רטט ורעידות אדמה תחווה, כשהשמים בתוכה נפתחו. ומקהלות נשמעו באזניה, וכוכבים רצדו על ישבניה..
ותישא תפילה " ..לא אחד בלבד עמד עלינו לעשותינו.."
חג שמח!
לפני 19 שנים. 19 באפריל 2005 בשעה 14:22