Through Hazel Eyes

יושב בסלון, מדליק לי פייסל.

ממשיך להגיד לעצמי שאני צריך להפסיק,

אבל כשאתה ריק מבפנים,

אלה לא יותר מאותיות פורחות באוויר,

שמתפזרות בעשן הירוק.

אני כבר כמעט חודשיים בחל"ת.

הנגיף הזה הרס לי את כל מה שבניתי.

בין שמיים וארץ,

מחפש עבודה חדשה ומנסה לשמור על השפיות,

ללא הצלחה.

אתמול נזכרתי בכלוב,

אחרי תקופה שלא נכנסתי.

החלטתי לתת למקום הזה צ'אנס נוסף.

קורא על עוד ועוד אנשים,

מחפש משהו חדש בפוסטים,

אבל הרוב דיי אותו הדבר.

שום דבר לא משתנה.

כמה שאני יגע,

כמה שאני צמא,

אני לא מוצא אותה.