אחרי חודשיים של שקט מצידך נשברתי ושלחתי הודעה.
זה קצת מצחיק כי היו תקופות ששקט ממך זה כל מה שרציתי. שתעזוב אותי בשקט. שתבין שאני לא רוצה סתם להזדיין איתך, אני אוהבת אותך באמת.
זה קצת מצחיק כי שנה שלמה שלא יצאת לי מהראש ומהלב למרות שמההתחלה לא באמת רצית להיכנס. לשניהם. האמת שכן רצית להיכנס לי לתחת אבל לא הסכמתי כי כאב.
מסתבר שהרבה יותר כואב לשאת אותך במחשבות.
זה קצת מצחיק כי למרות שלא היינו ביחד- כמו שטרחת להזכיר לי שוב ושוב- אתה הגבר שזיין אותי הכי הרבה פעמים ועדיין לא הספיק לי. רציתי אותך במגרש המשחקים הפרטי שלנו בוקר וערב, עומד מאחורי ומצדדי מלפני ומתחתי, אבל במקום זה נשארנו לשחק מחבואים במשחק שלא נגמר כמו שני ילדים.
זה קצת מצחיק שכמות הגברים שהזדיינתי איתם אחריך היא כפולה מאלו שהיו שם לפניך. כאילו עושה הכל כדי לנקות אותך ממני, למצוא לך תחליף ראוי יותר, הרבה יותר.
כנראה שעדיין לא מצאתי, כי אתמול לפני שהוא הגיע לעשות אותי על השיש במטבח כמו שהבטיח, נשברתי ושלחתי לך הודעה.
אולי תגיד שתבוא ולא אצטרך למלא את עצמי במישהו שהוא לא אתה.
זה קצת מצחיק כמה שזה עצוב. ועלוב.
