אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגלגול

"בוקר אחד, כשהקיץ גרגור סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי" (פרנץ קפקא)
לפני 3 שנים. 26 בספטמבר 2020 בשעה 9:55

ג'ני מתה למחרת הסופה, הכביש היה שקט ורטוב

והצל שלה היה עייף ולא הספיק להתחמק משני הפנסים (לא היה רוע בחריקה)

רק רציתי ללכת משם כי אהבתי אותה ועכשיו, כשג'ני מתה

היא יפה כמו שריפת ענק בקליפורניה. אז ישבתי לראות איך שוטפים את הכביש כשג'ני חיכתה

שיפנו אותה באוטו גדול וכועס ובינתיים היא שוכבת ערומה בצד ומעשנת

(בכלל לא היה אכפת לה שהיא מתה ורק ביקשה שאדליק לה את הג'וינט)

הפרמדיק צובט את השדיים של ג'ני ומקשיב להם וחושב "כאן בטח שמעו פעם ים"

ולא הייתה לו תעוזה ולא היו לו עיניים לומר משהו כזה.

ג'ני באה אליי מתוך האדמה וסופגת את הגשם המכה בשער הרחמים הרטוב שלה.

הבל הבלים, אני בוכה על ג'ני. הכל הבל.

 

ג'ני, הגרסה שלה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י