אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תומא חוקרת הפטישים

לפני יום. 1 ביוני 2020, 17:03

והיום בפינתנו "פטיש מהעבר"- איור לכתביו של המרקיז דה סאד מהמאה ה18.

לפני 3 ימים. 31 במאי 2020, 15:46

עשיתי שאלון דבילי סטייל באזפיד, איך יצא?

לפני 3 ימים. 31 במאי 2020, 14:29

למרות שהאתר שלי נגיש, הוספנו כלי נגישות לנוחות מירבית. 

עכשיו רק לחזור לארגן מאנצ'ים במקומות נגישים, והכל יהיה מושלם. 

לפני 4 ימים. 30 במאי 2020, 6:24

6 לפנות בוקר, והמורפיום עדיין לא עובד. 

פיצי החתולה מתנקה במיטה, ומלקקת את המצח של לולו. המאסטר ישן עמוק.

יצרתי קשר עם מפעלים שונים בנוגע למוצרים ייחודיים שאנחנו רוצים לעצב בעצמנו, קראתי ספר שלם, ליטפתי את כל מי שבמיטה, וגיליתי מה לולו עושה עם החזיות שלי בלילות. 

אבל הדבר היחידי שאני באמת רוצה לעשות, אני לא מצליחה בלי להתרסק על הרצפה מרוב סחרחורת וכאב. 

אני לא רוצה להעיר אותו גם היום, לא רוצה לראות את המבט המודאג שיש לו באופן תמידי מאז שהמצב שלי החמיר כל כך. 

מה תעשה פמית עם פטיש לשירותיות, כשהיא לא מצליחה לשרת, או אפילו לקום לשירותים בלבד? 

הבוקר היא כנראה תראה נטפליקס ותקווה שעד שהמאסטר יקום, הגוף יתחיל לתפעל קמעה. 

 

לפני 5 ימים. 29 במאי 2020, 14:04

היה מקסים להעביר את ההרצאה אתמול, למרות כל החתולים שעלו על השולחן תוך כדי, ולמרות שהמחשב קרס לקראת חלק השאלות והתשובות.

לפני 6 ימים. 28 במאי 2020, 5:11

לפני שאימצנו את לולו, אהבתי לישון למרגלותיו של המאסטר. 

הכלבה הקודמת שלנו, צ'יקה, הייתה משתפת איתי פעולה וישנה במקום שלי לצדו. ואם הייתה רוצה, הייתה מתכרבלת ביחד איתי בעדינות האופיינית לה.

אבל לולו מאוד רכושנית לגבי המקום שלה בקצה המיטה, ויוצא שאני נכנעת לרצונותיה של גורה בת 8 חודשים. 

אז כרגע אני שוכבת לצדו, כשווה לו, ומרגישה יותר מדי עצמאית. כשהוא ער, אין כזו בעיה. הוא מקרין דומיננטיות באופן טבעי. כמעט כל לילה, הוא תופס ונוגע בי כאילו אני כרית או בובה. אבל הלילה הוא לא זז כמעט, וזה מרגיש שונה.

עכשיו אני עם המוצץ, נצמדת אליו כל כך שיכולנו להתאחד ליצור אחד מושלם, ומקשיבה לנשימות שלו. אני מנסה לזכור כמה אני קטנה לעומתו, כמה הוא חזק לעומתי...

זר לא יבין שבמקום הזה של הסאב, אני יכולה באמת להירגע ולנסות להירדם למרות כל הכאב שעוטף אותי.

לפני שבוע. 26 במאי 2020, 21:52

למרות שכבר כמה חודשים שאנחנו מוכרים מוצצים למבוגרים באתר, לא יצא לי לנסות אחד עד היום!
חוץ מזה שהעיצוב בול בשבילי, זה ממש עוזר לנשוך משהו כשהכאבים מחמירים.
והדובדבן שבקצפת שאני נראית סופר חמודה.

מחכה לראות מה המאסטר יגיד כשיחזור הביתה ויראה אותי מקולחת, עם צמה ומוצצי שכתוב עליו קינקי 🙈

לפני שבוע. 26 במאי 2020, 4:47

ההתקפים מחמירים. כבר לילה שלישי שאני לא מצליחה לישון מרוב כאב.

הלילה הקשבתי לו, והערתי אותו כשזה היה יותר מדי. והוא, בדרך הקסומה שלו, נגע בי כדי לשלוח לי אנרגיות מרגיעות, ביקש ממני לספור ולנשום, ודאג לבדוק כל פעם איך אני, עד שנרדם שוב בחזרה.

וזה מה שהופך אותו לשולט שלי. לא הרגעים הקינקיים, או המשמעת הקשוחה, ואפילו לא המשימות והסשנים. את אלו יכלתי למצוא אצל מישהו אחר.

אבל האהבה שלו, היחס האבהי כלפיי, כיצד הטיפול בי עומד בראש מעייניו כי הוא באמת מאמין בי ורוצה לרומם אותי- זה מה שמיוחד בו.

עוד מעט נחגוג את יום השנה שלנו. מאז שהכרנו, המצב הרפואי שלי התדרדר. הייתי מצפה שהוא יעזוב ברגע שהתחילו לי התקפי שיתוקים, בהם הוא נאלץ לקחת אותי לשירותים, להשקות אותי, ולקלח אותי. אבל הוא לא עזב, הוא אפילו לא שקל את זה. 

גם אם המשימות שלי אחרות- לנסות להגיע ללימודים ולעבודה, להוציא את הכלבה, לאכול לפחות ארוחה ביום, הוא מתגאה בי כשאני מצליחה. לפעמים אני שומעת אותו מדבר בטלפון עליי עם אחרים, ומספר להם כמה אני מוכשרת וחכמה, וכמה מזל יש לו. אני מאזינה בשקט ודומעת מהתרגשות.

בלילות כאלו, כשהכאב גומר אותי וכל מה שיש לי זה לבכות, אני מודה לאלות שהוא שלי. אני מודה שאני שלו.

לפני שבועיים. 17 במאי 2020, 0:38

אני אהיה כנועה לו לנצח, אבל אם הוא ימשיך להפליץ עליי ככה היום, אני אאלץ לעלף אותו, לקשור אותו ולדחוף לו באט פלאג. 

ממש לא הסכמתי לזה לפני 7 שנים.

 

*הוא אישר לי להעלות את הפוסט תוך כדי צחוק חמוד.

לפני 3 חודשים. 18 בפבר׳ 2020, 8:44

הוא יושב למרגלותיי, נאבק בלולו לקבל את תשומת לבי המלאה.
אבל לרגע כשהיא הולכת, אני מלטפת את ראשו ופניו, והוא מביט עמוק לתוך עיניי, בלי פחד.
ושם, בירוק הזה, אני רואה את הקטן שהוא, ואיך הוא צריך שאני אכיל אותו ברוך.
הוא רועד למגע שלי, ואני מתמלאת בפרפרים. הדבר המתוק הזה מולי מתרגש ממני.

אנחנו יכולים לדבר בגובה העיניים, ולהיות חברים.
אבל ברגע הזה שהוא מחבק את קרסוליי, ומסתכל עליי בהתמסרות נהדרת, אני מבינה בדיוק מה מקומו.

בתמונה יש בקבוק מים סלאש סטאפי שהוא קנה לי אתמול.