תומא חוקרת הפטישים

שרף אורנים​(אחר) - אצלי הכל התחיל בגיל 11-12. לסבתא שלי היו מגזינים צרפתיים, שהופיעו בהם פרסומות ללנז'רי של הביוקר. כל הדוגמניות, היו נשים מלאות, בהשוואה לדוגמניות של היום. הייתי חוזר ומביט ארוכות בפרסומות האלה ולימים הבנתי שזה גירה אותי בצורה מאוד עוצמתית (בזמן אמת לא ממש הבנתי מה קורה לגוף שלי, אבל זה היה נעים).
בגיל 12 אני זוכר את עצמי חושב שזה ממש לא הוגן שלנשים יש לבוש תחתון כלכך יפה ולבנים יש רק בוקסרים לא נעימים ומכוערים.

באותה תקופה, כשהייתי לבד בבית, התחלתי ללבוש תחתונים, גרביונים, עקבים ובייבידול מהארון של אמא שלי. הרגשתי מאוד יפה סקסי ומאוד מגורה מינית אבל מצד שני הרגשתי בושה גדולה והבנה שאני אחר משאר הבנים.

סיסי עם סינר​(נשלט){נשלט} - מאז היותי בגיל התיכון. הייתי הולך לסל כביסה. לוקח בגדים של אמא.

Sunna סאנה​(שולטת) - כנראה מאז ומתמיד ברמה מסוימת, מכיוון שלא נהניתי להיות הרעה אבל כן נהניתי להיות ה"רעה" בכך שהייתי עם כוח של שליטה מוחית, או שהייתי קושרת את חברות שלי במשחקי דמיון של גיבורי על (לא באמת קושרת, הן היו שמות חישוק ולא יכולות לברוח ממנו). אבל בתכלס בנראה בגיל 11 שכזה, כאשר נכנסתי להיפנוזה של סרטים מצוירים ביוטיוב, ומשם הובלתי לסרטונים מבלבלים של בנות כאילו עוברות היפנוזה שלא הבנתי למה מושכים אותי ומרתיעים אותי באותו הזמן (כי אני לא רציתי להיות המהופנטת, ואני לא הבחור ש"היפנט"), ומשם המשכתי והמשכתי, ובסופו של דבר הגעתי לפנפיקים שהכילו בדסם, וניסיתי להבין מה התפקיד שלי בתוך העולם הזה כשכל פנפיק שכלל בחורה כלל אותה בתור נשלטת, ואני לא הבנתי שהסיבה שאני כן נמשכת לתפקיד זה כי אני פשוט נמשכת גם לנשים, ולא לכך שאני כ"אישה" אהיה בתפקיד הזה