Haste The Day

של פיצה עם קטשופ.

מה לעזעזל גרם לזה להיות מנהג?

היו לכם פעם יותר מידי תחביבים שכבר סבלתם מזה?

אחד מתוך התחביבים הרבים,

עיצב אותי, חיזק ובנה אותי לקראת אפלה רבת שנים אותה צלחתי, 

נגינה, מוזיקה כמובן, לשמחתי זה יותר מרק לשמוע שיר בחיי.

לא אשקר לכם,

עדיין אנשים רבים משתוקקים שאנגן עימם,

אעלה שוב על במה, 

אקסים את העיניים שמולי,

הכל חקוק אצלי,

אתרגש ותהיה לי חרדת ביצוע כמו קרב ראשון בטורניר בו עולים לזירה,

ממש מרגיש כבד, כאילו קשה להזיז את האצבעות בין הסריגים, אבל זה רק שלך בראש.

אתה מדבר אל עצמך,

אז מגיע הרגע,

אתה מקבל החלטה מבצע פעולה,

אתה נראה שקט הלב פועם בחוזקה,

והמסע מתחיל.

אחח תמיד אשאר ילד, הרצון לשחק, להשתגע לפרוק להשתובב נמצא בי.

הגיטרה בשיר הזה. וואו.

בתאבוןן לילה טוב

את זו שליקקה לי את האוזן בנסיעה בדרך הביתה שלה בכביש 444.

כנראה שאני לא רוצה לשכוח 😈

הקשבתי לפודקאסט של נשים ואוננות,

מחרמן ברמות קשות,

רצתי לאונן.

להזכיר לעצמך:

השנה אני בוחר ללבוש חיוך,

לא בגדים יקרים,

רגעים ושיתופים,

לא לילות מנוכרים,

לחגוג התמודדויות מוצלחות,

לא רק הצלחות,

להשאר פגיע,

לא לעשות שרירים,

לתת לצבעים לא ביקורתיים להכנס לנופים,

לא רק אפורים, שחורים ולבנים.

שנה טובה חברות וחברים,

שלכם,

Witchers.

אני מפחד,

מלאבד את הזוגיות,

מלאבד אותנו,

לאבד את התא המשפחתי שהקמנו,

עם ילד שאין כמותו בעולם והוא הדבר הכי מאיר שקיים,

לשאת על כתפיי עול ואשמה כבדה שיכול להיות שאני זה שמפרק לו את זה,

ובכל זאת אבקש מאישתי לבוא עימי לפגישה זוגית דיי מכריעה,

החששות, התסכול והדאגות אצלי בשיא.

הבטחתי לעצמי לדאוג לחשובים לי לפני שאני דואג לעצמי, מסתבר שזה לא כל כך נכון,

אם אאבד את שמחת החיים שלי לא יהיה לאפחד במאת אותי.

האנושות מתחלקת ל-3 ואני אסביר אחרי הפסקא הבאה:

תביא לאדם כוס מים תחת שמש יוקדת,
הוא יגיד: מי צריך אותך יש לי פה ברזיה,
תביא לאדם מים אחרי שסיים לרוץ - יברך אותך,
אגב הברזיה עדיין שם. בקצרה אנו בובות של עיתוי וצורך.

וכאן החלוקה מתחילה:
1.יקחו את כוס המים בשני המקרים בהגזמה "תביייאאאאא".
2. יאמרו קודם תודה על המחווה ואז יקחו.
3. יכירו תודה יסרבו בנימוס וילכו לברזיה.

והמבין יבין.

הבטחתי שיגיע מלל.

מזכיר לעצמי שמגיע לי להרגיש אטקרטיבי,

מגיע לי להיות מושך,

מגיע לי לקבל חום ואמפתיה,

מגיע לי שיעופו עליי.

אנחנו לא באמת שווים, בחיים כל אחד נולד בנקודת פתיחה שונה,

עמלתי עם לב גדול בכל,

והגעתי למקום גבוה!

ממש ברגע בו חתכו לי את התבור, הייתי צריך להיות חזק,

מול הורים כושלים, חזק 

מול אלימות, חזק 

מול מעגל וסביבה מדכאת וקוצצת כנפיים,

לכו תזדיינו, אני יודע שאתם מסתכלים עליי, ואני קורא מה אתם מנסים להסתיר בעיניים שלכם, 

אני אשכרה רואה,

את התהייה של איך, למרות הכל,

עשיתי מה שאתם לא, פרשתי כנפיים רחבות יותר וקלות יותר.

מגיע לי להיות אהוב,

מגיע לי להיות מושך,

מגיע לי להיות מוצלח.