את זו שליקקה לי את האוזן בנסיעה בדרך הביתה שלה בכביש 444.
כנראה שאני לא רוצה לשכוח 😈
את זו שליקקה לי את האוזן בנסיעה בדרך הביתה שלה בכביש 444.
כנראה שאני לא רוצה לשכוח 😈
הקשבתי לפודקאסט של נשים ואוננות,
מחרמן ברמות קשות,
רצתי לאונן.
להזכיר לעצמך:
השנה אני בוחר ללבוש חיוך,
לא בגדים יקרים,
רגעים ושיתופים,
לא לילות מנוכרים,
לחגוג התמודדויות מוצלחות,
לא רק הצלחות,
להשאר פגיע,
לא לעשות שרירים,
לתת לצבעים לא ביקורתיים להכנס לנופים,
לא רק אפורים, שחורים ולבנים.
שנה טובה חברות וחברים,
שלכם,
Witchers.
אני מפחד,
מלאבד את הזוגיות,
מלאבד אותנו,
לאבד את התא המשפחתי שהקמנו,
עם ילד שאין כמותו בעולם והוא הדבר הכי מאיר שקיים,
לשאת על כתפיי עול ואשמה כבדה שיכול להיות שאני זה שמפרק לו את זה,
ובכל זאת אבקש מאישתי לבוא עימי לפגישה זוגית דיי מכריעה,
החששות, התסכול והדאגות אצלי בשיא.
הבטחתי לעצמי לדאוג לחשובים לי לפני שאני דואג לעצמי, מסתבר שזה לא כל כך נכון,
אם אאבד את שמחת החיים שלי לא יהיה לאפחד במאת אותי.
האנושות מתחלקת ל-3 ואני אסביר אחרי הפסקא הבאה:
תביא לאדם כוס מים תחת שמש יוקדת,
הוא יגיד: מי צריך אותך יש לי פה ברזיה,
תביא לאדם מים אחרי שסיים לרוץ - יברך אותך,
אגב הברזיה עדיין שם. בקצרה אנו בובות של עיתוי וצורך.
וכאן החלוקה מתחילה:
1.יקחו את כוס המים בשני המקרים בהגזמה "תביייאאאאא".
2. יאמרו קודם תודה על המחווה ואז יקחו.
3. יכירו תודה יסרבו בנימוס וילכו לברזיה.
והמבין יבין.
הבטחתי שיגיע מלל.
מזכיר לעצמי שמגיע לי להרגיש אטקרטיבי,
מגיע לי להיות מושך,
מגיע לי לקבל חום ואמפתיה,
מגיע לי שיעופו עליי.
אנחנו לא באמת שווים, בחיים כל אחד נולד בנקודת פתיחה שונה,
עמלתי עם לב גדול בכל,
והגעתי למקום גבוה!
ממש ברגע בו חתכו לי את התבור, הייתי צריך להיות חזק,
מול הורים כושלים, חזק
מול אלימות, חזק
מול מעגל וסביבה מדכאת וקוצצת כנפיים,
לכו תזדיינו, אני יודע שאתם מסתכלים עליי, ואני קורא מה אתם מנסים להסתיר בעיניים שלכם,
אני אשכרה רואה,
את התהייה של איך, למרות הכל,
עשיתי מה שאתם לא, פרשתי כנפיים רחבות יותר וקלות יותר.
מגיע לי להיות אהוב,
מגיע לי להיות מושך,
מגיע לי להיות מוצלח.
כשהאורות כובים והלילה נכנס,
אני מרגיש את הבריזה סביבי,
אני שומע צליל,
צליל של זכוכית שבורה בכל פעם שאני מנסה לישון.
השלמתי עם עברי,
אינני מפחד מהעתיד,
עדיין כשני עוצם עיניים ואני שומע את זה מגיע,
הקול בחלום,
מה קורה בראשי?
בלילה מגיח שוב הקול בחלום,
מה קורה בראשי?
שנים עוברות,
עדיין אני ממשיך - מסיבות אותם רק אני יודע,
עכשיו אני כאן כדי להישאר,
מעולם לא הסבתי מבטי,
מאמת פנימית.
למרות שאני עומד חזק,
חזק מתמיד,
עדיין כשאני עוצם עיניים אני יכול לשמוע את זה מגיע.
הקול בחלום,
מה קורה בראשי?
בכל לילה אני יכול לשמוע את הקול בחלום,
מה קורה בראשי?
אני מרגיש שזה מגיע,
אני רואה שזה מגיע,
אני עוצם עיניים ושומע את זה מגיע,
הקול בחלום.
כשאתה לא מדחיק,
מרשה לעצמך להיות ברגע,
מתרכז בנתינה ולא רק בקבלה,
מאז שאני זוכר עצמי הרשתי לעצמי לחוש פגיע,
לא התביישתי ההפך מצאתי שזה אמיץ.
ולמרות שאני עושה כך, משהו לא שם, לא יושב איפה שאתה מרגיש שצריך לשבת.
למרות שזה הדבר הנכון לקיום משמעותי ולהעצמה עצמית בעיניי,
זה לא עוזר לי.
היום אני חש בודד,
בודד מתמיד.