Haste The Day

סופה בעבודה, רכבת הרים, טירוף,

אני צומח מזה בסוף זה הכי חשוב,

כמו שציינתי לפני, זה צעד מפחיד. להרחיב את העסק למקום גדול יותר, להרחיב את השירותים שאני נותן, ההוצאות עולות, ורק יעלו אם המשפחה תתרחב בקרוב.

אבל כיף להרגיש את האמונה הכמעט עיוורת של כולם, כנראה 

יחד עם העומס בחרתי לזכור את הלילה האחרון עם אישתי,

שלחה לי הודעה באמצע היום ורשמה שהיא אוהבת אותי, תאמת שאני יודע שהיא אוהבת אותי.

את הרגעים של חזרה מלאה לאימונים ולמזרן,

לשגרה השוחקת ומהנה ומספקת ומעצימה.

1. במהלך אימון היום לא האמנתי למשקל הפסיכי שהעלתי עליי באהלן אהלן, ואני קולט שיש עוד לאן להתקדם, סיפוק וגאווה.

בתאכלס יותר שמחתי שהבחור שליד היה מתוסכל שעשיתי לחיצת כתפיים עם המקס סקוואט שלו כי הוא בא לי מקולקל כבר תקופה, וזה אחלה שזה קרה.

2. אומנויות לחימה שבתי אליכם. זה כמו בית. וזה תמיד מרתק ללמוד, להשתפר להפסיד ולנצח.

3. מצאתי זמן לצייר שווה להשקיע עוד בזה זה מרגיע. וזה יוצא לי יפה, כל עוד זה בגבול המנגה 🤭 ולא סגנון אחר.

4. דפקתי לאישתי סקולקרושרס בזמן שהיא ירדה לי ממש טוב, והשפרצתי ברמת מפל. והייתי משוחרר ונהנתי.

5. נסעתי היום וקלטתי ששתי בחורות מביטות בי בצורה מוזרה מהרגיל עם חיוך,

צעירות ממני בוודאות, זה תמיד מחמיא.

הצלחתי הפעם להבין שהן כנראה מתחילות איתי,

ניסו לפתוח תחלון,

חייכתי בחזרה והמשכתי לדרכי,

קרה משהו דומה לפני כמה שבועות עם אישתי,

היינו בהופעה ומישהי סביב ה21 סרקה אותי,

וואלה נראתה טיל לא נורמלי.

כמובן שאם אישתי לא הייתה אומרת לי את זה לא הייתי מבין.

מי שיגיד שזה לא מרים לא לאגו שקרן בן שקרנים, שכולם מתקרחים ומזדקנים ואתה במקום טפו טפו.

לילה טוב.

1. שטפתי את הרכב היום האוטו נעים.

2. רוב הסיכויים שאתחיל קורס איור וזה משמח.

3. נהנתי בעבודה.

4. עולות מחשבות חיוביות על הרחבת העסק,

הגעתי לשני יועצים אסטרטגים כנראה שאסגור עם אחד מהם.

5. הצלחתי להביט על דברים שמכעיסים אותי בעיניים חומלות, לא בטוח שזה תמיד נכון לפעול כך, במקרה של היום נראה לי שכן.

לילה טוב

לא אשקר, היה הרבה שלילי היום,

אבל גם לא קצת מהחיובי, אנסה לרשום מה שאני זוכר.

1. התראתי עם חבר קרוב.

2. סיימתי בבוקר יחידת אימון אחת לשבוע הזה.

3. נפטרתי מכמה משימות שישבו עליי כבר תקופה בלי הלחץ של העבודה ברקע.

4. מצאתי זמינות רגשית, אני סוף סוף מתחיל לרשום תמשימה הזו, נראה לאן היא תוביל אותי!

5. היה יום עבודה נעים ומוצלח.

שלום אבא חג שמח לכולכם,

פעלתי במהלך השנים האחרונות,
כדי שתצליחו להכיר,
להתעמת עם חוויית אלימות פיזית ומילולית אותם הדחקתם ועדיין אתם מדחיקים ומכחישים.

עשיתי זאת כדי שהיחסים שלנו ינורמלו,
ושהמפגשים עמכם יהיו נכונים לי ולנפש שלי,
וכתנאי בעיניי לתא משפחתי בריא.

הנסיונות הכושלים אותם יזמתי,
הצביעו לי לקחת צעד אחורה ולהבין בלב שלם,
ששאר העבודה אינה שלי,
אם כי שלכם.

כפי שאמרת, אף אחד אינו מושלם,
את המשפט הזה אני מכיר בתור דמות שחובשת בגאווה היום שלושה כובעים, מחנך, מורה והורה.

אם אתה באמת מאמין במשפט הזה,
אל תרשום אותו אלא תיקח אחריות עליו.

הייתם הורים מבוהלים,
צעירים ולא מוכנים לילד,

היום אנחנו בזמן אחר,

אתם כבר גדולים יותר,
אך אתם בוחרים להמשיך להדחיק ולהכחיש
את הילדות האלימה,
הענישה הטפשית וההזויה,
וההתנהגות האימפולסיבית חסרת כל דוגמא,
אליה אני נחשף.

כשאתם מתכחשים אני הופך לנושא בעול,
אני נשאר בעיניי כל,
דמות המעלילה סיפורים,
לא יודעים מה אני רוצה ממכם או מכולם, אהיה צריך להסביר מדוע היחסים בינינו רעועים "למרות שאין סיבה".

להרבה מהחוויות תצליח להתחבר דווקא מהיחסים האלימים שלך ושלך אבא שלך,
אבל לחלק פחות,
לשמחתי היתה לך בחייך את אמא שלך,
שניסת לשמש לך כקיר איתן עוטף ומנחם,
ועד היום עושה זאת.

במקרה שלי,
אמא שלי לא הצליחה לעשות זאת וכשבקשה ממך לא להכנס לחדר להכות אותי - ילד קטן מול איש בוגר בשיא שנותיו.

לבסוף נתנה לך להכנס לאותו החדר למרות שידעה מה אתה רוצה לעשות.
אתה יודע, זה לא קרה רק פעם או פעמיים,

היא בחרה בבעלה על פני הבן שלה.

ואתה יודע, האלימות שחוויתי כשחדלה להיות פיזית הפכה, להיות מילולית או משפילה בדרך כזו או אחרת.

עם השנים ועם טיפול ארוך טווח בעצמי,
הבנתי כי הייתי ילד פיכח,
שלא שכח דבר וההפך ככל שהתכחשתם יותר הבנתי שאני לא משתף עם זה פעולה, ומשהו כאן לא בסדר.

קיבלתי מסרים שיכול להיות שאתם חושבים שאני מקנא בקשר שלכם עם נכדכם, הבן שלי.
רוצה להבטיח שלא כך הדבר,
כן חשוב לי זה לשבור את המעגל.
דווקא בגלל האחריות שיש לי כהורה,
הבנתי שאני לא מעוניין שהבן שלי יהיה עד לשיח הזה שלכם כלפיי,
שיח שהוא כל כך טבוע עמוק בדינמיקה המשפחתית,
עד שלדעתי אתם לא ערים לו יותר.

חצי השנה האחרונה היא תמצית היחסים בינינו בשקיפות מלאה.

ילד לעולם יצטרך להרגיש שההורים נלחמים עליו ועל הקשר איתו וזו בסוף תחושה שהורה צריך לרצות ולדעת לייצר,
מה שלא עשיתם מהסיבות שלכם, לא משנה מה הן.

כמובן שאני מעריך את יצירת הקשר שלך בהודעה,
מה שאני צריך הוא לקיחת אחריות שלכם על העבר ועל הדברים שעברתי ויצירת שיח שונה מולי,
מול המשפחה הרחבה יותר,
שיח שלוקח אחריות ומשנה התנהגות מקולקלת.

חברות וחברים אין עליכם,

תודה על האוזן הקשבת העין הקוראת,

ההזדהות המנחמת והגילוי כנה.

שנה שבה הכל עבר מהר,

שהבן שלי פורח מיום ליום, 

של נשימת אנחה בלב שקט,

שאומרת שאני יודע שאני אבא טוב למרות שחיי ניבאו לי עתיד של שחורות,

של ניתוק קשה מהמשפחה שלי ואולי גם סופי,

של מבט מעריץ לשבריר מאישתי כשהיא מביטה בי איתו,

של תקשורת משופרת עם העולם,

של ניתוק ממעגלים חברתיים ששואבים כוחות,

של פורקן וכתיבת פוסטים בבלוג הזה,

של קריאת פוסטים מעניינים ולעיתים לא באותה נשימה מחרמנים,

לקחתי ואני לוקח המון איתי,

אולי עוד אשוב ואחדש.

שלכם,

ווטיצ'רס ❤️.

היצר שלי,

הליבידו,

החשק,

רק עולה ועולה ללא קשר לגיל שלי,

כן אני משמר את עצמי,

כן אני לא מוזנח,

אבל הצילוווו!

מדובר במגמת חרמנות לא נשלטת.

הזין שלי הזדקר, 

אוננתי בבוקר,

אחרי 5 דקות אוננתי שוב,

הורידים על הזין שלי בלטו ממש,

באמצע היום נתתי עוד 2 ביצועים מכל הלב,

והינה עוד אחד שמגיע עכשיו.

לא לא הייתי ביום חופש היום למען הפרוטוקול.

לילה טוב.

ילד.

רק במעטפת של מבוגר.

טוב נו כולנו כאלה..

אבל אני הכי מגניב.

של פיצה עם קטשופ.

מה לעזעזל גרם לזה להיות מנהג?

היו לכם פעם יותר מידי תחביבים שכבר סבלתם מזה?

אחד מתוך התחביבים הרבים,

עיצב אותי, חיזק ובנה אותי לקראת אפלה רבת שנים אותה צלחתי, 

נגינה, מוזיקה כמובן, לשמחתי זה יותר מרק לשמוע שיר בחיי.

לא אשקר לכם,

עדיין אנשים רבים משתוקקים שאנגן עימם,

אעלה שוב על במה, 

אקסים את העיניים שמולי,

הכל חקוק אצלי,

אתרגש ותהיה לי חרדת ביצוע כמו קרב ראשון בטורניר בו עולים לזירה,

ממש מרגיש כבד, כאילו קשה להזיז את האצבעות בין הסריגים, אבל זה רק שלך בראש.

אתה מדבר אל עצמך,

אז מגיע הרגע,

אתה מקבל החלטה מבצע פעולה,

אתה נראה שקט הלב פועם בחוזקה,

והמסע מתחיל.

אחח תמיד אשאר ילד, הרצון לשחק, להשתגע לפרוק להשתובב נמצא בי.

הגיטרה בשיר הזה. וואו.

בתאבוןן לילה טוב