שלום אבא חג שמח לכולכם,
פעלתי במהלך השנים האחרונות,
כדי שתצליחו להכיר,
להתעמת עם חוויית אלימות פיזית ומילולית אותם הדחקתם ועדיין אתם מדחיקים ומכחישים.
עשיתי זאת כדי שהיחסים שלנו ינורמלו,
ושהמפגשים עמכם יהיו נכונים לי ולנפש שלי,
וכתנאי בעיניי לתא משפחתי בריא.
הנסיונות הכושלים אותם יזמתי,
הצביעו לי לקחת צעד אחורה ולהבין בלב שלם,
ששאר העבודה אינה שלי,
אם כי שלכם.
כפי שאמרת, אף אחד אינו מושלם,
את המשפט הזה אני מכיר בתור דמות שחובשת בגאווה היום שלושה כובעים, מחנך, מורה והורה.
אם אתה באמת מאמין במשפט הזה,
אל תרשום אותו אלא תיקח אחריות עליו.
הייתם הורים מבוהלים,
צעירים ולא מוכנים לילד,
היום אנחנו בזמן אחר,
אתם כבר גדולים יותר,
אך אתם בוחרים להמשיך להדחיק ולהכחיש
את הילדות האלימה,
הענישה הטפשית וההזויה,
וההתנהגות האימפולסיבית חסרת כל דוגמא,
אליה אני נחשף.
כשאתם מתכחשים אני הופך לנושא בעול,
אני נשאר בעיניי כל,
דמות המעלילה סיפורים,
לא יודעים מה אני רוצה ממכם או מכולם, אהיה צריך להסביר מדוע היחסים בינינו רעועים "למרות שאין סיבה".
להרבה מהחוויות תצליח להתחבר דווקא מהיחסים האלימים שלך ושלך אבא שלך,
אבל לחלק פחות,
לשמחתי היתה לך בחייך את אמא שלך,
שניסת לשמש לך כקיר איתן עוטף ומנחם,
ועד היום עושה זאת.
במקרה שלי,
אמא שלי לא הצליחה לעשות זאת וכשבקשה ממך לא להכנס לחדר להכות אותי - ילד קטן מול איש בוגר בשיא שנותיו.
לבסוף נתנה לך להכנס לאותו החדר למרות שידעה מה אתה רוצה לעשות.
אתה יודע, זה לא קרה רק פעם או פעמיים,
היא בחרה בבעלה על פני הבן שלה.
ואתה יודע, האלימות שחוויתי כשחדלה להיות פיזית הפכה, להיות מילולית או משפילה בדרך כזו או אחרת.
עם השנים ועם טיפול ארוך טווח בעצמי,
הבנתי כי הייתי ילד פיכח,
שלא שכח דבר וההפך ככל שהתכחשתם יותר הבנתי שאני לא משתף עם זה פעולה, ומשהו כאן לא בסדר.
קיבלתי מסרים שיכול להיות שאתם חושבים שאני מקנא בקשר שלכם עם נכדכם, הבן שלי.
רוצה להבטיח שלא כך הדבר,
כן חשוב לי זה לשבור את המעגל.
דווקא בגלל האחריות שיש לי כהורה,
הבנתי שאני לא מעוניין שהבן שלי יהיה עד לשיח הזה שלכם כלפיי,
שיח שהוא כל כך טבוע עמוק בדינמיקה המשפחתית,
עד שלדעתי אתם לא ערים לו יותר.
חצי השנה האחרונה היא תמצית היחסים בינינו בשקיפות מלאה.
ילד לעולם יצטרך להרגיש שההורים נלחמים עליו ועל הקשר איתו וזו בסוף תחושה שהורה צריך לרצות ולדעת לייצר,
מה שלא עשיתם מהסיבות שלכם, לא משנה מה הן.
כמובן שאני מעריך את יצירת הקשר שלך בהודעה,
מה שאני צריך הוא לקיחת אחריות שלכם על העבר ועל הדברים שעברתי ויצירת שיח שונה מולי,
מול המשפחה הרחבה יותר,
שיח שלוקח אחריות ומשנה התנהגות מקולקלת.
