Haste The Day

חברות וחברים אין עליכם,

תודה על האוזן הקשבת העין הקוראת,

ההזדהות המנחמת והגילוי כנה.

שנה שבה הכל עבר מהר,

שהבן שלי פורח מיום ליום, 

של נשימת אנחה בלב שקט,

שאומרת שאני יודע שאני אבא טוב למרות שחיי ניבאו לי עתיד של שחורות,

של ניתוק קשה מהמשפחה שלי ואולי גם סופי,

של מבט מעריץ לשבריר מאישתי כשהיא מביטה בי איתו,

של תקשורת משופרת עם העולם,

של ניתוק ממעגלים חברתיים ששואבים כוחות,

של פורקן וכתיבת פוסטים בבלוג הזה,

של קריאת פוסטים מעניינים ולעיתים לא באותה נשימה מחרמנים,

לקחתי ואני לוקח המון איתי,

אולי עוד אשוב ואחדש.

שלכם,

ווטיצ'רס ❤️.