סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כחול בעולם שחור

לפני 3 שנים. 11 באוקטובר 2020 בשעה 14:45

 

 

לפני 7 שנים נפגשנו לנו כאן... 

חוויה ראשונה( בשבילך ) ומלאה תשוקה שהמרחק הרב בינינו עצר מלהמשיך למציאות קבועה

 

אבל למרות זו עדין שמור לי הפוסט שכתבת אחרי המפגש... עדין לפעמים חוזר עליו ונהנה לגמור כשזכרון מצהורים של טירוף קופצים לראשי

 

וככה כתבת... אי שם ב2013: 

היה בו משהו.. יש בו משהו!! משהו מאוד מושך מאוד מגרה.. זה התחיל מהבלוג שלו, פוסט ועוד פוסט ואת חושבת אם רק הייתי יכולה לבחור.. לעשות את הצעד אז הייתי בוחרת בו בלי צל של פחד.. ספק.. הייתו הייתי מגשימה הכל ונפתחת אם רק הייתי בוחרת.. אז עשיתי צעד.. (לפני 10 חודשים אבל מי סופר חחח) ואז הוא עשה צד.. ומאז הדרך כבר הייתה ברורה (חלקית) המון שיחות.. המון מחסור בשינה.. תמונות חוצפה.. מרדנות והוא?? כולו שליטה בכל פיפס.. יודע מה הוא רוצה ואיך הוא מכן לכך בלי הרבה מאמץ כי הוא פשוט יודע שהוא שווה זאת!! אז אחרי הרבה התלבטויות כן, לא, אולי.. פעם אחרת.. זה צעד גדול מיידי, וכמה תירוצים.. אבל הגיע היום.. עם המון חרדות שמוצפות בהתרגשות וציפיה הראש לא היה חשוב, הרגלים התארגנו מעצמן ובלי לשיים לב הייתי בדרך אליך.. מילון מחשבות עברו בראש ״תרדי בתחנה הזאת״ , ״את עוד יכולה לחזור לא קרה כלום״ , את לא מכירה אותו!!  אבל החור בבטן רצה להתמלא להרגיש!!  ולא היה חשוב לו כלום!! הגיעה השעה הוא אמור להיות פה בחוץ מאחורי הגדר הזאת.. אני באמת עושה את זה?? הוא בהחלט משהו מיוחד!!!  שולחת הודעה ״יש פה מנהרה..״ הוא עונה נכון ואני בסופה!! מישום מקום אני מרגישה את הרגליים הולכות  אחורה הלב מתחיל להשתולל.. הדופק מאוץ.. והנה האופנוע.. ברור אני אזהה את האופנוע!! ואז אני מסיטה מבט והוא שם.. טוב הוא לא כזה קשוח ודי חמוד, ואפילו יש לו חיוך מתוק..  כמה רע זה יכול להיות?? אולי באמת נפלתי טוב אני חושבת לעצמי.. טוב אולי אמשוך עוד קצת את השיחה לא משנה מה הנושא אבל כרגע אני על סף התקף לב ואני רק בת 23!! אולי נעשה אחורה פנה? הוא הבטיח להיות ג׳טלמן.. ואמר שגם רק לתת נשיקה וללכת זה בסדר.. אבל משהו מושך אותי אליו.. יש לו חיבוק מגונן כזה.. אז עלינו על האופנוע (מכונת מוות) ונסענו.. אז תפסתי טיפה חזק מיידי.. אבל הוא לא התלונן.. והיה כייף ל״התמרד״ ברמזורים האדומים בידיעה שאני אשלם על זה עוד כמה ד׳ שנגיע אליו.. אז הגענו.. והוא לא כזה קשוח אני אפילו בטוחה ש״אפשר לאכול אותו בלי מלח״ ולהתגרות בו הראי הוא הבטיח להיות גטלמן אז כדי שאני אנצל את המתיחת גבול עוד בהתחלה.. מעניין מה הכוח שלו שהוא מצליח להביך אותי ככה.. להיות חסרת שקט.. לרצות להתגרות בו ולהענש!! כן לחוות את הצעד ה״רע״ הקשוח.. מנהלים שיחה כדי להפיג את המתח.. אני צפויה לו ככה הוא טוען.. ומישום מה זאת שמחה מהולה בעמב טיפה.. כל הזמן מהדדים לי משפטים מהתכתבויות שלנו.. הוא כולו נותן ביטחון!! החיבוקים שלו.. המבט.. הדיבור ומין הסתם כי הוא אומר אני אשמור עליך 😉 החוצפה לא ידעה גבול והרגשתי מה קורה  שחוצים טיפה תגבול.. ומיפה יצאתי בכיינית אבל זה כאב!! מיפה לשם מצאתי את עצמי על השטיח.. אבל ירדת לשם ביחד איתי!! שוב צחקנו דיברנו כל פעם הייתי צמאה יותר לעוד טיפה מגע.. רציתי עוד ויותר ולא היה אכפת לי איך!! בשבריר שנייה מצאתי את עצמי לכודה היד הגדולה שלך על הפנים ואני ידעתי לאן יודעת היד השנייה נתחיל ב5 אמרת, תוך שנייה 5 מכות ביד פתוחה נחתו לי על הישבן.. והיום במבט לאחור אני מודה שזה היה תענוג!! תענוג להרגיש כל כך קטנה לידך.. להיות צעצוע!! לראות את הניצוץ בקצה של העין זה מתגמד!! וכל כך מחרמן!! אספת אותי אליך לספה נכנסו למין אופוריה שלנו.. באופן חלקי.. נשיכות, נשיקות מגע.. ורק הרצון לעוד ליותר מיזה.. אבל שאני אהיה ילדה טובה? לא הגיוני נכון? בדיעבד אלו המאבקים שלי מול עצמי לא מולך!! ביקשת/דרשת שאני אתפשט זה היה קשה אבל ראיתי באותה שנייה צד אחר בך צד רגוע אבל נחוש בו זמנית!! לא ממהר לשום מקום צד סקסי ללא ספק!! אני זוכרת שחשבתי כמה מזל יש לי!! משכת אותי אליך ופתחת את המכנס.. ידעתי מה מחכהלי שם.. אבל במציאות הוא הרבה יותר מרשים, אמרתי שפה אני חייבת לתת את כולי אני רוצה שתתגאה בי!! שתראה שאני לא רק מרדנית וחצופה.. אני יכולה לעצום עיניים ולהזכר בטעם שלו.. במרקם!! בגודל!! בעובי!! למרות הכל רק רציתי לראות את החיוך שלך מבט של גאווה..וככה היה למרות שהיו לך פני פוקר ולא יכלתי לנחש כלום מימה שעובר בראשך!! הדבקת לי נשיקה.. בהתחלה היססתי אם כן או לא הראי יש משהו מאוד מחבר ואינטיני בנשיקה אבל אתה מנשק מדהים.. ואי אפשר להגיד לך חא.. הגוף לא התכוון להתנגד אליך!! הייתי חמאה רק תגיד ואני יבצע!! התחלת לגעת בי ניסיתי למנוע זאת ולסגור רגלים להזיז אותך!! נתקלתי שוב במבט המקפיא שלך!! וידעתי שאני חייבת לבלוע את המבוכה.. אתה ידעת באיזה נק׳ לגעת לא הצלחתי לחנוק את הגניחות חיפשתי מקום לקבור את המבוכה..את הפנים הסתרתי את הפנים עם הידיים התביישתי נורא אבל ביקשת שאני אסתכל עליך לא יודעת איך הצלחתי גם אם זה לשנייה להביט לך בעיינים.. נגעת בי בנק׳ שלא הכרתי הרגשתי שאתה בא וכובש את כולי כל פיפס כל סנטימטר!! העפת אותי אחורה שהרגלים שלי מפוסקות על הספה וכיסיתי את הפנים עם הכרית שלך!! כל כך הודתי לאלוהים שהכרית הייתה שם עם הריח שלך!!! באיזה שלב התחלתי להלחץ כי נוצרה תחושה שאני חייבת לשירותים ולא הצלחתי להתאפק אז צרחתי זאת ואתה יצאת מימני העברת לפלאפון אין מה לעשות בחור מבוקש שלי!!  נעמדת מולי ופה כבר קפצתי למצוץ לך.. אפילו ניסיתי כמה פעמים עד הסוף הכל כדי שצהיה לך הנאה המירבית!! המשכתי למצוץ ואפילו הצלחתי תוך כדי להתסכל עליך בעיינים ואתה כולך בשלך!! לאחר מכן חיפשת משהו בארון ואני זוכרת שידעתי מה אתה מחפש והתלהבתי!! כי ידעתי מה יהיה בהמשך.. הלבשת את הקונדום עליך ביקשת שאני אסתובב עם הטוסיק אליך.. הסתובבתי וכל כך פחדתיי התפללתי!! אני זוכרת שחדרת לתוכי לאט לאט!! ואז במכה חשבתי תחילה טוב בסדר אני גיבורה אני אצליח בזה!! ואז הגיעה המכה הסופית הכאב היה בלתי נסבל צרחתי וכאב לי אבל מצד שני הייתי מלאה!! ולא סתם מלאה בך!!! הרגשה של כאב טוב עם כאב רע ורק רציתי עוד.. בלי ששמתי חב כנראה הבכי שלי ניצח יצאת מימני, הרגשתי אכזבה שלא עמדתי בזה.. וישר רציתי עוד.. אמרת לי רוצה עוד?? תביא קונדום ותלבישי!! בסוף אתה הבאת והלבשת כי אמרתי לך שאני לא יודעת איך.. התיבשתי עליך הרגשתי איך אני נפערת ל2 איך אני מרגישה את עצמי מתחרמנת מעצם המחשבה שזה אני ואתה ביחד!! לאחר שהצלחתי להכניס את כולו הרגשתי שאני לא יכולה לזוז כל תזוזה הייתה מאוד כואבת.. הסתכלתי עליך ואמרתי במבוכה שאני שונאת להיות למעלה והשפלתי מבט אתה בתמורה נישקת אותי ואני טמנתי את ראשי בכתף שלך.. שאת מעלה ומוריד אותי עליך עוזר לי לשפד את עצמי עליך!! מעבר לגחינות היה המון כאב..  או כמו שאתה קורא לזה ״די די אני לא יכולה כבר.. זה כואב״ חיבקתי אותי והשכבת אותי על השטיח שאתה מעלי ופשוט זיינת אותי!!! הרגשתי איך אתה פשוט נכנס ויוצא וזה לא מצחיק הרגשתי אותו בפופיק!!! שנאתי שהיית עולה על כפות הרגלים שלך באותה תנוחה הייתי על סף דמעות והכאב היה בלתי נסבל!! אבל הרגע שהרגשתי שאתה תכף גומר היה תענוג.. יש משהו סקסי ביותר שאת רואה/מרגישה טת הגבר ש-ל-ך!! גומר!! נכון שזה כאב שנייה לפני אבל החיוך שלך היה שווה זאת ותענוג!! ישבנו עוד קצת לדבר ולצחוק.. ואז הייתי צריכה ללכת איפה שהוא התבאסתי ללכת ואז מצחיק כי כמה שעות קודם לכן לא רציתי להגיע בכלל.. הנסיעה חזור הייתה הרבה יותר מצחיקה כי כבר יכלתי להתעלל בך ולא יכלת להחזיר.. אחד מיתרונות האופנוע 😉 אבל היה כייף להרגיש את האחיזה שלך בי הזכיר לי מי הבוס האמיתי מבנינו!!! כת כל הדרך חזרה עשיתי עם חיוך מרוח על הפנים ןכאבים בטוסיק ותחושת ריקנות עצומה.. אז תודה על הבוקר החוויתי והמדהים!!!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י