היום בדיוק לפני שנה הייתי בפריז
הזמינו אותי להתארח שם במסעדה בעלת כוכב מישלן
לבשל לאורחים בערב מיוחד
וללמד את הטבחים את סגנון הבישול הישראלי יפני שלי
קפצתי על ההזמנות כמו אריה על איילה פצועה
שבועים היתי שם
חיי חיים של שלווה מוחלטת ללא דאגות
רק יצירה ותשוקה
ללא חשש קיומי או כלכלי
שבוע אחרי שחזרתי העולם הישראלי עבר את הטראומה ההיא שלעולם לא תשכח
ובימים אלו הוזמנתי שוב לפריז
למסעדה אחרת
אבל משהו עוצר אותי הפעם
החברים שאיבדתי באותו היום צועקים לי מהקבר ללא. ...לטרוף את החיים
אבל משהו עדין עוצר אותי
אבל עובד על זה חברי ...מבטיח ...זה פשוט לא קורה כל כך מהר