סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כחול בעולם שחור

לפני 4 שנים. 31 ביולי 2019 בשעה 11:36

היא נצמדה לגופי אחרי לילה חסר שינה ...

המילים גרמו לדמעות חסרות פחד להרטיב את פנייה העדינים. 

הסימנים של הלילה עוד היו על גופה הלבן והיא ידעה שהיא מרגישה בבית פעם ראשונה. 

 

מזמן היא לא הצליחה לבכות 

השיחרור הזה, היכולת להרגיש חשופה וללא פחד הוא דבר חדש לה...עולם פראי שהפחד מתחבר לאמת ...שכאב מתחבר לשחרור 

היא לא ידעה שדמעות יכולות להחזיק בתוכן כל כך הרבה חופש ...היא לא ידעה שכל מה שהיא חיפשה זה אדם שתוכל להיות שלו ...שתוכל לשחרר את כולה לידיו ולנפשו.

ושם במקום הפגיע כל כך  ....סוף סוף לתת לנפשה הכואבת דקה של חופש אמיתי .

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י