הוא משכיב אותי על הגב ומתיישב מעלי.
"את זוכרת את כל הכללים?"
"כן." אני אומרת בנחרצות.
"אסור לי לגעת בך בלי רשות." אני מרימה אצבע בכל פעם שאני מונה כלל.
"אני מכנה אותך אדוני בתחילה או בסיום של משפט.
אסור לי להחזיק אותך בידיים, או לעצור אותך.
אסור לי לגלגל עיניים.
אני אומרת תודה על כל סטירה ומבקשת עוד אחת.
אסור לי להסתכל לך בעיניים."
"זה מותר לך כרגע, אלא אם כן אני מחליט אחרת, או.."
"שאני כלבה." אני משלימה אותו.
"והסשן הזה אסור לך לצחוק. הבנת אותי?"
אני כבר מצחקקת ומיד חוטפת סטירה.
"כן אדוני." אני נושכת את השפה כדי לא לצחוק שוב.
"הסשן הזה, תסתכלי לי בעיניים, ושלא תעזי להסיט את המבט."
פאק זה קשה, להסתכל לו בעיניים ולא לשום מקום אחר, בזמן שאני חוטפת סטירות והצלפות.
בעשר דקות הראשונות אני מנסה אך ללא הצלחה רבה ולכן הלחיים שלי אדומות מסטירות.
לאט לאט אני מתעצבנת יותר ופחות מקשיבה לו,
"לא מחונכת" הוא אומר.
מה שגורם לאגו שלי לצאת החוצה.
אני שוברת את כל החוקים, אוחזת בידיים שלו ולא נותנת לו לסטור לי, אני לא מכנה אותו אדוני ומגלגלת אליו עיניים.
הוא מתעצבן והולך להביא את החבלים מהמגרה.
כשהוא עומד מעלי מכין את החבל ומצפה ממני להושיט את ידיי אני תוהה,
האם מה שאספוג בסשן הזה יהיה גרוע יותר אם אהיה קשורה, או שאמשיך להתנגד, אני מתמהמהת והוא מחכה בסבלנות.
בסופו של דבר אני מגישה לו את ידיי, אני יודעת שאני צריכה לשאת בתוצאות, להיות מעט ממושמעת.
וגם, זה מחרמן אותי בטירוף.
אחרי שהוא קושר את שתי ידיי יחד, הוא מותח אותן מעל ראשי וקושר למיטה.
אחר כך, הוא חוזר למגירה ומוציא חבלים נוספים.
הוא קושר כך גם את רגליי, צמודות זו לזו ומותח אותן לקצה השני של המיטה.
ושוב, הוא מכריח אותי להסתכל אל עיניו, ותוך כדי הפנים שלי חוטפות סטירות נוספות.
איך אני רטובה לעזאזל.
דמעות זולגות מעיניי ואני מתחננת שיפסיק, מנסה לדבר אך לא יוצא קול.
"תגידי את זה." הוא מפציר בי.
"תודה אדוני." אני חוטפת סטירה.
"תודה אדוני!" אני חוטפת סטירה נוספת.
"תודה אדוני! בבקשה דיי" אני מבקשת והוא עונה לי, "את שוכחת לבקש."
"תודה אדוני, אני יכולה לקבל עוד אחת בבקשה?" אני אומרת בקול צרוד תוך כדי בכי.
"בשמחה." הוא אומר ונותן לי עוד אחת חזקה.
"תודה אדוני.." אני רועדת. "אפשר לקבל עוד אחת בבקשה?" הוא מלטף את פניי ומחזיק את סנטרי חזק כדי שלא אסיט את מבטי ממבטו.
הוא קם ומביא חבל נוסף.
מחלק אותו לשניים ומעביר אותו על גופי, אני לא מאמינה לזה.
זו הסחת דעת, אז אני לא מצחקקת, אף על פי שזה מדגדג אותי.
הוא מעביר את החבל מסביבי לפטמות שלי, על הטבור ועל היריכיים, מבטו נע בין גופי לבין עיניי, בודק שאני מסתכלת אך ורק עליו.
ואז הוא מצליף בבטן שלי, והמבט שלי מוסט ועובר אל החבל, והעור החשוף שלי.
"לאן את מסתכלת?" הוא מצליף בי שוב וחזק יותר.
"אאאהה!!" אני נאנחת מהכאב. מנסה להגן על עצמי.
הוא מצליף בי שוב, ושוב ושוב, ואני שוב נאנקת מבכי.
"עליך. עליך ! עליך!" אני פוקחת את עיניי ומסתכלת אל עיניו.
ואז הוא מצליף בי שוב, ברגליים, בפטמות ובבטן ושוב המבט שלי מוסט ממנו.
אני עוצמת עיניים חזק והדמעות זולגות על פניי.
"לאן את מסתכלת?" הוא תופס את פניי קרוב ונועץ בי את עיניו.
"אני מצטערת. אני לא מצליחה" אני מתנצלת.
הוא קם שוב, "תתאמצי, את יכולה." אני מחליטה שהפעם לא משנה כמה חזק יכה בי אני לא אסיט את עיניי.
אז הוא מגרה אותי שוב בעדינות עם החבל ואז מצליף בי,
עיניי אינן משות מעיניו, פניי מתכווצות, אני חורקת שיניים, אבל עיניי על עיניו.
"כל הכבוד." הוא מתכופף ומנשק אותי, מוצץ את פטמותיי.
אני מאמינה לו ונאנחת. מתמסרת למגעו.
"תסתובבי" הוא אומר לי ואני נענה מיד.
לאחר כמה פליקים על הישבן שלי הוא מתכופף עם פניו ונושף על החור שלי מאחורה,
ולאט לאט מלקק עוד ועוד,
אני נרטבת ולא מצליחה לשלוט ברעידות שלי,
הוא מתענג על הישבן שלי, אוחז בו בשתי ידיו, מפליק ומגרה.
אני משתגעת מהלשון שלו, פולשת למקומות הכי רגישים, הוא מחדיר את לשונו לתוכי,
מזיין אותי עם הלשון שלו מאחור.
אני מרגישה את האורגזמה מתקרבת ומשתוללת בתוכי.
"הו פאקק!" אני גונחת שוב ושוב.
קולות ההנאה שלו משגעים אותי
"אדוני אני יכולה לגמור?"
"אה אה." הוא אומר כשהלשון שלו עדיין בתוכי, זה אומר לא.
"בבקשה בבקשה!" אף פעם לא החזקתי אורגמה "מהצד השני".
אני נוטפת, היריכיים שלי מלאות בנוזל שלי והוא טורף אותי מהחור השני שלי.
"אדוני בבקשה אני יכולה לגמור?!" אני מתחננת אליו.
"תגמרי." הוא אומר וממשיך ללקק בטירוף,
אני רועדת ומתכווצת ואז מתפרקת כשהידיים שלו מחזיקות את האגן שלי, מרימות את הישבן שלי שיהיה גבוה.
ואז הוא קם מתיישב לפני, עיניי על עיניו.
מחייך ומנשק את הראש שלי.
"את כל כך רטובה, זה מדהים. ילדה טובה."
"תודה אדוני." אני מובכת מעט.
"התחת שלך כל כך טעים, פשוט קסום, הלחיים שלך אדומות וחמות, עוטפות את הפנים שלי, נהדר."
ואז הוא קם ומסתובב לארון,
כשאני רואה אותו שוב יש קונדום בידו.
"יש!" אני פולטת והוא מחייך בתגובה.
"נראה לי שלא נצטרך קונדום בעצם, התחת שלך מוכן.
