העולם שלי

לפעמים בתוך הלבד שלי יש שקט ולפעמים סערה. המחשבות לא פוסקות לרגע ואני נמדד רק בתגובה שלי אליהן.
לפעמים מפחיד ולפעמים בודד, לפעמים האגו מכאיב והוא יודע איך להכאיב. אחד השקרים הראשוניים הוא מרגיש שווה חלש, פגיע שווה חלש, אמיתי שווה חלש. זה מסוג השקרים שלא הצלחתי עד היום לרסק. כל מפגש איתו הוא מלחמה חדשה, כל ניצחון נשכח והרגיעה היא רק עד הסערה הבאה.
זאת מלחמה על האמת שלי, על החיים שלי, על כל מי שאני ומה שאני ואני מנצח בה. פעם אחר פעם, בעקביות סיזיפית וחיוך אלבר קאמי מאוזן לאוזן.
אין לי ברירה אחרת, עלי לדמיין את סיזיפוס מאושר או למות, אלה הן האפשרויות היחידות שקיימות.
בתוך כל הטירוף הזה יש לי עוגנים, עוגנים שיצרתי לעצמי לסמן את הגבולות בהם אני יכול להיות חופשי. גם את יכולה להיות אחד מהעוגנים האלו, מבלי שתנסי בכלל, רק בעצם קיומך ורק ברגע שאני אחליט.
ואולי כבר החלטתי?...