אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חמנייה בשדה תירס

לפני 3 שנים. 7 ביולי 2020 בשעה 16:15

"את חושבת שזה קשור לאבא שלך?,
לזה שהוא הרביץ לך בתור ילדה?"
היא שאלה בנימה כל כך רגועה.
חפצים עפים באוויר
פחד
ואין ספור השפלות
זה מה שעבר לי בראש
איך שהוא היה נוהג לומר לי-
"את כלום, את לא מבינה שאת כלום? שום דבר פה לא שייך לך. הכל שייך לי."
את גדלה בסביבה מסויימת 
את רגילה לשמוע דברים מסויימים
"את שמנה ומכוערת ובוטה ומגעילה ואף אחד אף פעם לא ירצה להתחתן איתך"
אבל אז את מתבגרת
ועוזבת את הבית
ואת כבר לא שומעת את הדברים האלו
שאת כל כך רגילה לשמוע
אז את מתחילה לומר אותם לעצמך
מייחלת לחזור שוב לרגע הילדות המוכר 
מבקשת מאחרים להשפיל אותך
ולא מצליחה לגמור אם הם מסרבים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י