לפני 6 חודשים. 6 במאי 2024 בשעה 19:43
בחוף שלי
בשקט שלי
חוLמנית
רק כותבתלפני 6 חודשים. 6 במאי 2024 בשעה 19:00
בשלב מסויים הבנתי
שתמיד תהיה בלב שלי
אבל לא בחיי.
נזכרתי בך
זוכר שחזרנו ממך
והיה לך פ׳נצר
תיקנת את זה
ואני הוקסמתי ממך.
כבר כמה שנים שאנחנו
לא בקשר אבל תמיד
אתה במחשבות שלי.
יודעת שאתה כאן
מקווה שקורא אותי.
יש רגעים שאני מתגעגעת
לשכב על הספה איתך
ולעסות כפות רגליך
להתקלח איתך
להיות קרובה לגופך.
נזכרת בפגישה הראשונה שלנו
בכל בוקר ששותה קפה בחוף שלי
איך הלכנו הצידה
והתנשקנו עמוקות.
היינו יחד בתקופה
הכי קשה בחיי
הכרת מישהי שבורה
ולא ברחת
אבל אני הברחתי אותך
לא יכולתי להתמודד
הפחד כיסה אותי.
אני מתגעגעת אליך
לטוב שהבאת איתך
לדרך שלך
לאהבה שבך
יודעת שלא נהיה יחד
אבל אתה חסר לי
לפני 6 חודשים. 6 במאי 2024 בשעה 18:34
אלף נשיקות על הבולבול
למי שיעביר לי את הכאב ראש
לפני 6 חודשים. 6 במאי 2024 בשעה 18:05
הילדה הזמינה חברים
לחגוג את ה-99 בבגרות
במתמטיקה וזרקה אותי לחדר
דווקא מתי שבא לי סלון.
אני בריב עם כאב ראש
כבר כמה שעות
ומקווה שאנצח
חייבת לנצח!
בחג השכן הלווה לי
כסאות והסדר שהיה
לו במחסן עורר בי קנאה
אז התחלתי היום לסדר
את שלי
והזמנתי מדפים שיגיעו מחר
זה יהיה מושלם!!!
שיטטטט
רצתי חזרה לסלון
הפלאג שלי היה שם
מתחת לכרית 😂
בא לי נשיקה
הרבה זמן לא התנשקתי
עם לשון מתגלגלת
והרבה תשוקה
לפני 6 חודשים. 5 במאי 2024 בשעה 18:58
פתאום יום השואה
הפך מרגיש אחרת
ב-7/10 עברנו עוד שואה
וקשה לקבל את זה
לא עוד הפך להיות
מוחשי עבורנו.
למען האמת אני עסוקה בכלב
אחרי התקף אפליפסיה
אחרון הוא הפך לנכה
בקושי מצליח ללכת
נופל כל צעד שני.
ביום רביעי יש לנו
עוד תור לוטרינר
לראות אם צריך עוד להלחם
הוא עם 7 כדורים ביום
וזריקות ווליום אחרי התקף
הוא כבר לא לי את החיים
כפי שהיה בעבר.
משום מה אני בהרגשה
שאקום באחד הבקרים
והוא לא יהיה בין החיים
וזה לא משהו שאוכל להכיל.
ערב פסיכי
מלא כאב
ואני רחוקה מלהרדם
אתם יודעים שיש ברגע זה
ניצול שואה בשבי?
זה בסדר שאני אומרת לעצמי
שעדיף שהכלב יפרד מאיתנו
מאשר שהילדים רואים אותו
בכל יום דועך ודועך יותר?
כולי פחדים וכאב
נזכרתי בעצמי בגיל שש עשרה
מקליטה מהרדיו שירי דכאון
ביום השואה
פעם היה רדיו
קלטות
זה היה מאתגר יותר
ולדעתי איכותי יותר
לפני 6 חודשים. 30 באפריל 2024 בשעה 23:14
משתעשעת לי
לפני 6 חודשים. 30 באפריל 2024 בשעה 23:10
אני לא נרדמת
לפני 6 חודשים. 30 באפריל 2024 בשעה 17:24
מתה על זה שהקיץ הגיע
למרות שאוהבת את החורף
אין על ג׳ינס קצר ביום חם.
נגעתי בעצמי עד שכאב
לי הדגדגן וגם אז המשכתי
הכאב מגביר את העונג.
אני בדרך לים עם הקטן
בא לי קצת ים איתו
אחרי יום קשה שהיה
לו בבית ספר.
שכחתי כמה זה קשה
לחזור אחרי חופשה ארוכה
לספסל הלימודים.
דרך אגב הכלב שלנו
כבר לא ממש מתפקד
אני לא רוצה להרדים אותו
והילדים גם לא רוצים
אבל ההתנהגות שלו
מלחיצה את כולם
ואין לי מושג מה עושים
לפני 6 חודשים. 30 באפריל 2024 בשעה 13:48
היה לי יום קשה
כאב לי שחזרתי הביתה
ולא היה לי את מי לחבק
כי הילדים עם המגורש.
לא התחשק לי לגעת בעצמי
רציתי להיות עטופה בזרועות
אפילו להזיל דמעה על כתף.
לא יודעת
אולי אחרי חופש ארוך
לא מצאתי עצמי במשרד
אולי אני כמו ילדה קטנה
שקשה לה לחזור לבית ספר.
חיבוק?
לפני 7 חודשים. 27 באפריל 2024 בשעה 18:08
לפיית השיניים יש
עבודה הלילה
מכתב ממנה כבר מוכן
רק יש לי מסלול מכוניות
מטורף שחיכה למאורע
וצריך להרכיב אותו עד הבוקר.
היום הייתי כל היום עם פלאג
נו נו נו לפיית שיניים שאני 😅
וכשחזרתי הביתה
עשיתי מקלחת ארוכה
וגמרתי איזה שבע פעמים.
גם נראה לי שאני קצת שתויה
כי המכתב מפיית השיניים ארוך
כמו דרשה!
בא לי פורנו קשוח הלילה
רק חתן נטול השן
עירני כמו דרדס אנרגטי
שאין סיכוי שיירדם
בזמן הקרוב.
הוצאתי שולחנות ו כסאות מהמחסן
אני כבר בכוננות אירוע למחר.
ניחא החג השני
אבל אני כבר במימונה
ואצלי זה עם דלת פתוחה
והזמנה לכל השכנים
בקבוצת הבניין
לאכול מופלטה ושאר מתוקים.
הולכים לעבור עליי 48 שעות
של מטורפת מרוקאית
ומשום מה אני לא מתלוננת
אני פשוט מתה על זה
מנהג הדלת הפתוחה
חי איתי כבר 40 שנים
ואני מוכנה לו ומחבקת אותו.
פלאג ולמטבח
אתחיל עכשיו עם סלטים
ואולי אסיים מוקדם
שזה לקראת שתיים בלילה 😃