לפני 6 חודשים. 5 במאי 2024 בשעה 18:58
פתאום יום השואה
הפך מרגיש אחרת
ב-7/10 עברנו עוד שואה
וקשה לקבל את זה
לא עוד הפך להיות
מוחשי עבורנו.
למען האמת אני עסוקה בכלב
אחרי התקף אפליפסיה
אחרון הוא הפך לנכה
בקושי מצליח ללכת
נופל כל צעד שני.
ביום רביעי יש לנו
עוד תור לוטרינר
לראות אם צריך עוד להלחם
הוא עם 7 כדורים ביום
וזריקות ווליום אחרי התקף
הוא כבר לא לי את החיים
כפי שהיה בעבר.
משום מה אני בהרגשה
שאקום באחד הבקרים
והוא לא יהיה בין החיים
וזה לא משהו שאוכל להכיל.
ערב פסיכי
מלא כאב
ואני רחוקה מלהרדם
אתם יודעים שיש ברגע זה
ניצול שואה בשבי?
זה בסדר שאני אומרת לעצמי
שעדיף שהכלב יפרד מאיתנו
מאשר שהילדים רואים אותו
בכל יום דועך ודועך יותר?
כולי פחדים וכאב
נזכרתי בעצמי בגיל שש עשרה
מקליטה מהרדיו שירי דכאון
ביום השואה
פעם היה רדיו
קלטות
זה היה מאתגר יותר
ולדעתי איכותי יותר
