|
|
|
משום מה ברביקיו
של היום בצהריים
ויותר מידי דרינקים
הוביל אותי להזמין
את כל המשפחה של המגורש
לארוחת חג מחר
ושום דבר לא מתוכנן
שולחן של עשרים
בפחות מ-24 שעות.
יאלללה
מתחילה עם הבישולים
מזל שהסופר היה פתוח
אז קניתי הכל טרי
ואיזה שש בקבוקי וודקה
לרוסים החמודים שלי😝
בהצלחה לי
וחג שמח אם לא
אספיק לקפוץ לבקר ❤️
אז התחלתי בלגעת בעצמי
ואז עם הויברטור
וגמרתי תוך דקה
רק כי חשבתי עליך
והשתוקקתי למגע שלך.
הדגדגן שלי דרוך
ואני בנגיעה קלה
משפריצה אותך
דורשת גופך בגופי
והדגדגן שלי
מפנטז אותך
גמרתי תוך דקה
כי החרמנות בערה בי
וזה הכל בזכותך
ואנחנו בקשר
כבר לא מעט זמן
אני משתוקקת אליך
ויודעת שגם אתה אליי
אני מחכה בסובלנות
ויודעתשגם אתה
זה מרגש אותי נורא
אפילו מחרמן אותי
לך תדע
בואו לצאט
זה הזוי כמה שאני
מתה על הגוף שלי.
ושיט
אני חרמנית רצח
כשהייתי חיילת
התחיל איתי מפקד השלישות
בהתחלה זה הרגיש תמים
ואז ביקש שאסע איתו לבסיס אחר
נסענו אבל בחזור
הוא עצר בשדה מול גלילות
ניסה לגעת
בכוחניות מטורפת
ומאז אותו יום
כל יום בבסיס
היה מלא הטרדות מצידו.
בכל הזדמנות שהיינו לבד
הוא ניסה לכפות עצמו עליי.
שבועיים לפני השחרור שלי
כבר לא עמדתי בזה
הלכתי לקב״ן והתלוננתי
שלחו אותי לחופשה לפני שחרור
מוקדם מהצפוי
חודשים אחרי השחרור
הוזמנתי לחקירה בנוגע אליו
הם שברו אותי
הפכו אותי לסמרטוט
בלי שום סיבה.
אני נהייתי זונת המחלקה
והוא שומר חוק.
כשהחלטתי להלחם
הוא היה אבוד
בסופו של דבר
הוא הורד בדרגה
ואף כתב לי מכתב התנצלות.
העיפו אותו מהבסיס
אני נשארתי בקבע
עוד שנה וחצי
אבל רק כי נלחמתי
כי לא ויתרתי על כבודי.
עד היום אני לא שוכחת
את היום הזה בשדות
שהוא ניסה לגעת בי
ואני צרחתי את חיי.
לא ויתרתי על עצמי
ואני גאה בעצמי.
סתם זכרון שכזה
על בן זונה
שחשב שהוא יכול
לעשות מה שבא לו
תזכורת לעצמי
שאני חזקה נורא
על אף שמרגישה קטנה
החייל שלי
הגבר שלי!
הלכנו אתמול יחד
להופעה של אביתר בנאי.
הייתי צריכה קצת להיות בחוץ
להרגיש את הרמקולים
לרקוד קצת עם נעים בבטן.
אביתר פרפורמר אמיתי
נוגע עמוקות בנשמה.
משם ישבנו לאכול פיצה
הייתה לנו שיחה נהדרת
שיתפתי אותו בחרדות שלי
והוא רק הכיל וחיזק אותי.
היה לי ערב קסום
עם הגבר האהוב שלי
הבן הבכור שלי❤️
פרופורציות
המילה חזרה לה בשיחה
ואני מבינה מה החייל אומר
אבל אני קיצונית שצריכה
סטירת איפוס מידי פעם.
והתמונה
צולמה ביציאה מההופעה
הירח ליווה אותנו
וזה הרגיש לנו קסום.
ו…..
חמישי שמח אהובים😈
אם הייתם יכולים
לשבת על ספסל
עם מישהו
מי זה יהיה?
גם אם הוא מת
גם עם הוא מצוייר
אם מי הייתם רוצים
לשבת לשיחה?
אני הייתי רוצה לשבת
עם ענבל פרלמוטר
הסולנית של המכשפות
מותה היווה לי טראומה
כשהייתי מתבגרת
ורציתי ממנה עוד עוד
ואז היא מתה.
כל כך רציתי לשאול
אותה שאלות
מה איתכם?
לא יודעת
מאוד קשה לי הלילה.
איך זה שיש חטופים
וכל כך הרבה ודבר לא קורה.
רק עכשיו זה היכה בי
החג הזה שלנו
חג הפאקינג חירות.
אני מנסה לחשוב על
דברים אחרים וזה
לא הכי מצליח לי.
מרגישה שזקוקה לעשות משהו
לצאת ולהפגין לארח משפחות
פאקינג משהו.
ולא אני לא יכולה להציל את העולם
אך משהו בתוכי לא נותן שלווה.
אמא שצריכה לחגוג חג
כשהבת שלה בשבי
אמא שבנה אסיר
והיא לא יודעת מה איתו.
כואב לי בלב וממש חזק
כאילו משהו נשבר שם
ועם כל הטוב בחיי
הוא לא מתחבר חזרה.
יש בי רסיסים של כאב
ורסיסים של אהבה
והכל ביחד זה קושי
בלתי נסבל.
לי יש חייל בקבע
ומתבגרת שבעוד כמה
חודשים מתגייסת
איך אני שולחת את
הנסיכה שלי ללא נודע
ואיך לא? הרי אנחנו
פטריוטים בנשמה.
את האמת שמידי פעם
אני מעבירה לערוץ חדשות
אולי תהיה לי הפתעה
אולי החטופים יחזרו
אבל לא
כלום לא קורה
וזה הזוי ומפחיד
איך שום דבר לא קורה!
והחייל שלי אומר לי
אמא עושים הכל
בשביל להחזיר אותם
אבל אני לא מקבלת את זה
כי אני הייתי מוכרת נשמתי לשטן
רק שקודם הם יהיו כאן.
והמתבגרת האפלה אומרת
שלדעתה רובם כבר מתים
אולי יותר קל לחשוב ככה
ולא להכיל את סבלם בשבי.
אין בי שקט כרגע
הלב שלי חטוף בעזה.
אז החג נגמר
הקטן נרדם כאן על הספה
אני יושבת לידו
משהו רץ על המסך
וקצת לא מוצאת את עצמי
בא לי לצרוח
בא לי להכנס לים
להתנקות קצת ולצאת
בא לי מדורה בחוף
אותי עם שתי צמות
ובגד ים דקיק
בא לי מוזיקה
בווליום שאי אפשר
לפתח שיחה.
חופש
להעלם קצת לים
למקום הבטוח שלי.
ככה זה אני וחגים
כמה שאני מנסה לברוח מהם
אני הכי מקרבת אותם אליי
עובדת
טורחת
נזכרת בילדות שלי
ואבא שלי שעמד כמו שוטר במטבח
עד שנסיים לקלף הרים של פול למרק החג
סעממאק הילדות שלי
לא יוצאת לי מהראש
ומתסבכת אותי.
בתור ילדה החגים לא
היו מחזה נעים לעין ולנפש!
ומחר
מחר
כאילו לא הספיק היום הזה
מחר ברביקיו משפחתי
ובא לי להקיא.
רוצה ללכת לים
עם אוכל ופירות
בירה לא כשרה,
לשכור כסאות ושמשייה
ולרבוץ שם מהבוקר ועד החשכה.
כוסאוחתק מי שאמר
שבסוף אנחנו בול ההורים שלנו
כי אני לא…
מלבד החגים רק שילדיי
ישנים עד כניסת החג
ואני טורחת לבד
ובשמחה גדולה.
איףףף
איזה פוסט לא מובן
אפילו אותי הוא מבלבל
