אז החג נגמר
הקטן נרדם כאן על הספה
אני יושבת לידו
משהו רץ על המסך
וקצת לא מוצאת את עצמי
בא לי לצרוח
בא לי להכנס לים
להתנקות קצת ולצאת
בא לי מדורה בחוף
אותי עם שתי צמות
ובגד ים דקיק
בא לי מוזיקה
בווליום שאי אפשר
לפתח שיחה.
חופש
להעלם קצת לים
למקום הבטוח שלי.
ככה זה אני וחגים
כמה שאני מנסה לברוח מהם
אני הכי מקרבת אותם אליי
עובדת
טורחת
נזכרת בילדות שלי
ואבא שלי שעמד כמו שוטר במטבח
עד שנסיים לקלף הרים של פול למרק החג
סעממאק הילדות שלי
לא יוצאת לי מהראש
ומתסבכת אותי.
בתור ילדה החגים לא
היו מחזה נעים לעין ולנפש!
ומחר
מחר
כאילו לא הספיק היום הזה
מחר ברביקיו משפחתי
ובא לי להקיא.
רוצה ללכת לים
עם אוכל ופירות
בירה לא כשרה,
לשכור כסאות ושמשייה
ולרבוץ שם מהבוקר ועד החשכה.
כוסאוחתק מי שאמר
שבסוף אנחנו בול ההורים שלנו
כי אני לא…
מלבד החגים רק שילדיי
ישנים עד כניסת החג
ואני טורחת לבד
ובשמחה גדולה.
איףףף
איזה פוסט לא מובן
אפילו אותי הוא מבלבל
