לפני 3 שנים. 2 במאי 2021 בשעה 18:19
וברגע הזה שוכבת על הספה
היד שלי רטובה לגמרי
רק מלגעת במה שבוער
בי בין ירכיי.
ובודקת את גודל האירוע
מחדירה בעדינות אצבע
ועוד אצבע ומבלי לשים
לב כל אגרופי בתוכי.
שולחת את ידי השניה
המתווכחת עם דגדגני.
מרגישה שעומדת
להגיע לשיאי
אך מתמכרת לתחושה
ומרפה.
ושוב מעמיקה בתוכי
הרגשה שעוד רגע
אני מגיעה לריחמי.
מלטפת בעדינות
את שפתיי שלמטה
הרוטטות, בוערות
ושוב מרפה.
עוצמת עיניי,
בא לי לסבול
ולברוח מהעונג,
שולחת יד אל
שד זקור
לוחצת כל כך חזק
עד שסימן כחול צץ לו.
וממשיכה...
עד שאין בי יכולת
להלחם עם עצמי.
מניעה שפתיי
בעוצמה שקצב ליבי
רק מתגבר לו.
גומרת פעם אחת
וגומרת פעם שניה
ואז שוב ושוב
עד שחוששת לאבד הכרה.
אני וגופי
גופי ואני
מחול מטורף
של עונג וסבל רך.
נו טוב...אם היית כאן
היית עושה עבודה
טובה יותר.
כי הכאב שלך
הכי טעים בעולם❤️
אבל האם אתה קיים בכלל?
חוLמנית שאני ☺️
