לפני 3 שנים. 10 במאי 2021 בשעה 17:36
שוכבת על הספה וחושבת על הא ודא
עוברת ימים ארוכים בתהליך שלי
לחזור לחיות וכפי שצריכה או מתבקש.
ודבר אחד לא השתנה
וזה הרגע בו גופי מתחיל לנהל אותי
ושולח ידיי אל מה שבוער בתוכי
ושם מעבר לנחמה מוצאת
עונג שמזכיר לי את עצמי
את הרעב שבי.
ואז אני מצליחה להגיע
למקומות כה נחשקים
ולחיצה של אצבע על דגדגני
מוביל אותי עוד לאורגמה
שזורקת ראשי שרב עם הכר.
ואין לי מושג אם זה רק אצלי
אבל גופי לא מסתפק הגמירה אחת
הוא צורח להמשיך עוד ועוד
עד שאצבעותיי מתעייפות
אך ממשיכות בפקודה.
מסופקת נכנסת לרחוץ את עצמי
אך גם שם גופי משתלט
ואצבעותיי צובטות פיטמה
ואז עוד אחת שלא תרגיש בודדה
ומתוכי מיצי תשוקה זולגים
ואני מחייכת חיוך שטני
ומאושרת שגם לבד
יכולה להגיע לסיפוקי☺️