לפני 3 שנים. 13 במאי 2021 בשעה 18:40
אני לא מתעסקת בפוליטיקה ואף רחוקה מזה.
אבל כשצריכה להסביר לקטן מהי אזעקה
ומהי כיפת ברזל אני נקרעת מבפנים.
שלא נותנת לילדה לצאת החוצה
רחוב אחד לחברה שלה כי מפחדת
שמשהו יקרה לה או שיהיה איזה
משוגע ברחוב שיפגע בה
אני נקרעת מבפנים.
כשילד בן 5 בגיל של הקטן
איבד את חייו
כשברחובות ובבתים
כבר אף אחד לא מרגיש בטוח
אני נקרעת מבפנים.
כבר ימים שאני משתדלת
לישון קצת ביום וערה רוב
הלילה מהפחד שלא אשמע אזעקה
וכן אלו ימים ארורים לאחת חרדתית מטבעה.
והיום כל היום הארור הזה
אני מביטה בבן שלי שמשתולל,
צופה בסרטונים באייפד ומשחק במחשב
עם חיוך על פניו
ורואה את דמותו של הילד הקטן
משדרות שכבר לא כאן.
״הו, אלוהים תעשה שיבוא
מחכה ביום ובלילה
לא, אין לי כח שעוד יום יבוא
שושנים עצובות, והוא לא פה.״
ורק שנדע ימים ולילות טובים יותר❤️
