מעיר אותי בעדינות
לוחש שיש לי 10 דקות
להיות אחרי מקלחת
ולחכות לך על ברכיי
ששדיי נושקים לריצפה.
8 דקות ואני כבר שם
מחכה בשקיקה לך.
בידך השוט שאני
לא הכי אוהבת
הכאב והסימנים שהוא
משאיר מעוררים בי פחד.
עוצמת עיניי ואתה דורש
שאפקח אותן ואביט
כשאתה מצליף בכלבתך.
הצלפה ראשונה והכאב
כל כך חד שגופי עולה מעלה
רגלך נוחתת על גבי
למטה אתה דורש ממני.
הצלפה שניה ויותר חזקה
מבינה שהשד שבך התעורר
הבוקר והוא קצת רשע.
הצלפה שלישית ואני נושכת
את שפתיי, מרגישה דימום
ומלקקת את השפה הפצועה.
ומשם אתה מגביר את הקצב
מבקש שאספור 30 הצלפות
אבל אני נמצאת בעולם משלי
ולא מצליחה לספור, מתבלבלת
מהכאב ומתמסרת אליו בדממה.
מסיים ומלטף את ישבניי
מרגישה שהכל שורף בי.
תיכנס לתוכי מבקשת
ואתה מסרב ואומר
שרוצה אותי רעבה כל היום
ושאסור לי לגעת בעצמי.
מגיעה למשרד, לא מצליחה
לשבת על הכסא, כואב ואני
מחייכת מבפנים, חרמנית
ומרגישה את תחתוניי רטובים.
מבינה שזה בדיוק מה שרצית
גם מרחוק שארגיש אותך
בכל דקה ביומי.
