אני לא רואה עצמי
כמישהי ככל הנשים.
עברתי שנתיים
שהאל יודע איך הצלחתי.
הרמתי עצמי מלמטה למטה
וזה הכי קשה כמישהי
שהייתה תמיד מעלה ומעלה.
למדתי שגם לי יש חולשות
זה היה נורא להכיר בזה.
למדתי שיש בי חוזק
שלא מוותר לעצמו בשום דבר.
תמיד אני מוחקת לאחר
כמה שעות פוסטים כאלה שלי
אבל הפעם לא מוותרת לעצמי
כי לו אוכל לגעת בנפש אחת
ארגיש שלמה עם עצמי.
כאב, דכאון וחרדות
היו מנות חלקי בפתאומיות
ומשהו שלא הכרתי בעברי.
אבל למדתי לחבק ברוך
על אף הכעסים שבעטו בי.
והיום אני מרגישה
כל כך בטוחה להיות במקום נמוך
כי בוחרת להיות שם
ולא בגלל מה שעברתי
או כי אני חלשה.
לראשונה בחיי מבינה
שטוב לי שלאחד יחיד ומיוחד
תהיה בי שליטה.
זה יאמר כל כך הרבה עליו
ועל העוצמות שקיימות בו
יותר מכל זיון מפואר
סשן אלוהי
קשירה מטריפה.
היכולת של שולט
לאסוף אותי
לתפוס שליטה
שאני לא אברח ממנה
שאוכל להיות על ברכיי
ולהגיש לו את השוט האהוב עליו
מעניקה לי בטחון ושלווה
ומעלימה ממני כל זכרון
של ימים בהם הייתי חלשה.
טוב...אין נגיעות
רק נגיעות בנשמה.
תסבלו בשקט נשמות שלי ❤️
