לפני 3 שנים. 11 ביוני 2021 בשעה 16:48
ארוחת ערב עם
המשפחה המורחבת.
אין לי מושג למה הסכמתי
לסיוט הזה.
יש לי לא מעט אחיות
שיחה איתן זה כמו לעקור שן בינה.
יושבת לי בפינה מבודדת
מביטה במתרחש ונודדת במחשבותיי.
אין לי פנטזיה ברורה כרגע
יודעת שבשביל להרגיע את הנשמה
אני צריכה להיות קשורה
וחזק ככל האפשר.
שיכאב ואז כבר לא
כי נשמתי תרחף לה
וארגיש כה בטוחה.
ואז קשר אחר קשר
יפרם ואתה תעטוף
את גופי לחיבוק
ותלטף את הנשמה
שאט אט חוזרת למקומה.
שבת שלום ❤️
