לפני 3 שנים. 21 ביוני 2021 בשעה 3:31
חמש בבוקר כבר הייתי בים
נכנסתי למים שלא היו
קרים כמו שחשבתי.
צללתי מטה והדממה
הייתה כל כל נכונה לי.
הרמתי ראשי ושוב צללתי
הרגשתי איך הנפש מתנקה.
לקח לי זמן לצאת משם
לו יכולתי הייתי נשארת שעות,
רק אני והים שלי שתמיד
מצליח להוריד ממני את החומות.
שם יכולה לבכות ולשחרר,
לצחוק בקול גדול ומהבטן.
כי מולו ואיתו הכל קטן עליי.
לא מצליחה להתיישר בכל
מה שקשור למעבר דירה.
הכל כבר מוכן אבל אני
תוקעת את רגליי באדמה
ולא מאפשרת להתקדם.
בעבר מעבר שכזה היה
מתנהל בצורה מופתית
ועכשיו רק פלאג בתחת
מצליח לדרבן אותי לארוז
כמה ארגזים.
זה עמוק יותר כנראה
מרק רצון לענג עצמי.
נראה לי שהצורך בנכון
מבעבע בתוכי ואני מקשה
עליו להיכנס לחיי ולכן
ההתעללות העצמית שלי
בגופי שחש מותש
ומנפשי שצמאה להיות
שייכת. למצוא לה בית
ולא של ארבע קירות.
חפרתי…..
(תסבלו בשקט)
( תודה לך על השיר- ריגשת)
❤️
