לפני 3 שנים. 24 ביוני 2021 בשעה 4:21
הגעתי למסקנה שאם לא
אזיז את הישבן המושלם שלי
המעבר דירה הזה לא יסתיים לעולם.
אז אחרי המשרד אני נכנסת ברבאק
בלי לברוח למרפסת
בלי לעשות הפסקה של 5 שעות
בין ארגז לארגז.
עוד החלטה שנפלה הבוקר
היא להקיא מהלב שלי
את מי שלא ראוי בקירבתי.
אף אחד לא יכול לומר
לי מה אני מרגישה ומה לא.
זה מכניס לבלבלות מיותרות
שלא עושות לי טוב.
היכולת שלי להעלים אנשים
מהלב שלי ובכלל מחיי
מעוררת בי לעיתים גועל.
אני לא אישה קרה אז איך זה
שמסוגלת להפוך לקרחון ?
האם מדובר במנגנון הגנה שפיתחתי?
האם לא באמת הרגשתי
ולכן קל לי למחוק כל כך מהר?
יאלללה שיהיה חמישי שמח
אני בדרך לשיחה צפופה עם העץ ❤️