לפני 3 שנים. 28 ביוני 2021 בשעה 16:56
וזה כל הזמן חוזר אליי
כל הזמן דוקר בי
וקצת יותר בכל פעם.
המחשבה, הכמיהה
לחוש יד חזקה על צווארי
שתוציא ממני את האוויר שבי
ותתן לי להגיע למקום המופלא
בו מרחפת בין עננים רכים.
יכולה עוד לעצום את עיניי
וממש להרגיש את הרגע
ההוא, הרגע לפני שאתה
חונק בעוצמה ובביטחון
ומאפשר לי להרפות גופי
להתמסר אליך בלי חשש
ואז…
אובדן הכרה
וסטירה מלאת תשוקה
שמעוררת אותי חזרה אל מקומי.
כמה שניות שלוקחות אותי
הכי גבוה שאפשר.
כמה שניות שחסרות לי נורא.
כמה שניות אשר מלאות באמון
שלאחריהן גופי נזרק
מתחנן שתעשה בו
כל שברצונך.
❤️
