לפני 3 שנים. 13 בספטמבר 2021 בשעה 10:37
מניעה את הרכב
ונוסעת אליו.
לא מאורגנת כפי שאוהב
אבל לא כל כך מזיז לי
רק יודעת שהוא זה
שיוציא אותי מהביכסה היום.
מגיעה אל מקום עבודתו
קולט אותי מרחוק
ספק מופתע.
מתקדם לעברי
תופס ידי ומושך אותי
אל מטבחון קטן.
עיניי מושפלות
הוא מרים את סנטרי
ואז ידיו הגדולות
עוטפות אותי.
שומרות עליי.
מוציאות מתוכי דמעות
שגרמו לי לחנק מהבוקר.
מלטף את לחיי
מנשק את דמעותיי
הקשיחות והרכות שבו
משרה בי ביטחון בלתי מוסבר
וזה מרגיש כמו להיות בבועה
שלא מאפשרת כניסה
של רוע בתוכה.
זהו.
חזרתי לנשום.
