לפני 3 שנים. 18 באוקטובר 2021 בשעה 10:15
לא יודעת מה היה
יותר קשה בבוקר הזה.
אם זה המוני האנשים
בהמתנה לצילום
והחרדה שנתקפתי
כי אני לא הכי אוהבת
יותר מידי בני אנוש סביבי
או זה שיש לי דלקת ריאות
מתנה קטנה שקיבלתי לי.
ידעתי שמשהו דפוק
ברגע שלא היה לי חשק
לגעת או להכאיב לגופי.
העצמות שלי כואבות
החזה מרגיש שעולה באש
ואני משתעלת על סף חשש
שאפלוט ריאה מהפה
ושלא נדבר על חום
שעולה ויורד כמו מתקן
הקאה בלונה פארק.
זהו.
התבכיינתי מספיק.
יורדת קצת למחתרת
עד שגופי יחזור בו
מהבגידה האכזרית שלו.
(אויש כמה דרמה,
כפרה עלייך.
שתי סטירות
ותעופי כבר למטבח
או תזחלי ( לא מסובך לך)
תדמייני שהשולט הדמיוני שלך
ביקש ברגע זה צלחת חריימה חמה.
כלבה טובה. עושה מה שנדרש ממנה
בלי להיות חצופית 🤦🏻♀️😈)
תה מישהו?
החום מדבר בשמי…..
