לפני 3 שנים. 25 באוקטובר 2021 בשעה 3:42
מכורבלת לי בתוך הפוך
במרפסת כבר מארבע וחצי.
מכורה לצלילים שמגיעים
מהים כשהרחובות ריקים.
יש משהו מרגיע בדממה
רגע לפני שבני אנוש
מפירים אותה.
כבר מעכשיו אני מודאגת
כי היום יש עוזרת
וחלון ההזדמנויות שלי
להתעלל בעצמי עד
גמירה אלוהית
הוא קטן ויש לנצל
כל דקה הכי טוב שאפשר.
אז מתחילה מזה
שלמשרד יוצאת עם פלאג
ודחפתי לתיק את הויברטור
הקטנטן עם השלט.
שמלה ארוכה וקלילה
כזאת שאפשר לתפעל
בקלות מתחת לשולחן
ומצבט אחד בודד
שעוד לא החלטתי
על מיקומו בגופי היום.
אין על הבקרים
שמתעוררת שובבית
יש לי חיוך מתקתק על הפנים
כמו יודעת שהולכת להנות
מלשגע את עצמי
וגברת, בלי כמה אורגזמות
משרדיות את לא יוצאת הביתה!
שיהיה יום יאמי
שנצחקק ונכאב
גם אם זה מתחת לשולחן 😉
