אני מתעוררת יותר
ויותר מוקדם בכל בוקר.
צמאה לשעות הללו
שכולם ישנים
חוץ ממשאית פה ושם
שמורידה סחורה במלון מולי.
טוב, בעצם לא הכי שקט
כי אני בסוג של מולטי
וגמרתי פעם אחר פעם
כיאה לכלבה שאני.
בגדול זה לא היה מסובך
שלחתי יד מתחת לטרנינג
ואני אפילו הייתי המומה
מהרטיבות שהתאספה
בין אצבעותיי.
אצתי רצתי אל החדר
את הויברטור הבאתי
שיהיה לי לעזר
הכנסתי והוצאתי
אותו מהחור שלך
ולמה שלך כי במקום
לזיין לעצמי את הצורה
דמיינתי אותנו פאקינג מתעלסים
מתעלסים!!!!!
ומזה אני גמרתי
שוב אזכיר גם
שגמרתי כמה פעמים.
איכס המילה אפילו גורמת לי
כמעט ולהקיא בפה.
ידיים, ליטופים, נישוקים עם
לשונות כאילו אנחנו קרפדות.
כל כך לא אני ובכל זאת
כנראה משהו התשלט על יישותי.
לא מתחברת לקוצי מוצי
יותר לחגורה פלוגר וסרגל.
לא מתחברת ללשונות
אם לא דוחפת אותה
לרימינג או ליקוק איברך.
סטירה טובה
זה מה שאני צריכה.
כמו טלויזיה שמקרטעת
ונותנים לה מכה מאחור
והתמונה חוזרת לעצמה.
משום מה ברור לי
שהבוקר למשרד
אדחוף את הפלאג
המתכתי ויש לציין צעקני
ומצבטים ייצמדו לפיטמותיי
רק אמצא חולצה ראויה
למעמד שכזה..
עלאק מתעלסים
מה יהיה הסוף איתי???
🤦🏻♀️❤️
