לא יודעת איך מצאתי
את עצמי מתעוררת
בארבע לפנות בוקר
עם פרק של אמריקה
גוט טאלנט ואני לא
מפסיקה לדמוע
ולהתרגש כמו תינוקת
( חולת סרטן עם קול של מלאך
שאומרת שיש לה רק 2 אחוז לשרוד
אבל 2 זה לא אפס אז יש על מה להילחם.
מדהימה שלא נשמתי מרוב בכי ובגלל האופטימיות שבה)
רק היה חסר לי שאחד הילדים יתעורר
ויחשוב שאני בוכה לי בלילות
כי…
בראשון גם ככה ישבתי
עם הילדה בסלון
והתנגן פרומו של הישרדות
ואני התמלאתי דמעות
והילדה לא ידעה אם לצחוק
לבכות או לקבור את עצמה
ושאלה למה אני בוכה
בקושי הצלחתי לדבר
ואמרתי לה…
תהיה ברית של נשים
אחת תשמור על השניה
וזה מרגש אותי
והיא הביטה בי המומה
חיכתה עוד רגע לבדוק
אם אני מתרצת לה
ובוכה ממשהו אחר
וכשהבינה שלא מדובר בטעות
מיד צילצלה לאח שלה
ואמרה לו ״ תשמע אחי
לא נעים לי לומר לך
אבל אמא איבדה את זה״
ואז היא התחילה לצחוק
בגדול היא התגלגלה על הריצפה
והאח הזה שלה
שלח אותה מיד לצלם
שיהיה להם על מה לצחוק עליי
בארוחת שישי ( פרקטי החייל)
ימים של הרבה רגש
ובלי סיבה מסויימת
הכל מרגש אותי עד דמעות
אולי כי הפסקתי לפני
הרבה זמן לבכות על מר גורלי
והדמעות חייבות לצאת
והפעם הן ממקום חיובי.
מתעשתת על עצמי
כמבינה שזקוקה
לכאב טהור שכזה
שיאפס אותי כהוגן
אז המצבט הוצמד לפיטמה
וצידו השני לדגדגן כי
בא לי למשוך את כאבי
ככל שיכולה ועד שאתפרק
לי על המיטה או בעצם
על הריצפה כיאה לכלבה.
יאלללה להוסיף פלאג
ולהתעופף למטבח.
הקטן ביקש פסטה לגן
ובשמונה וקצת צריכה
להגיש לילדת הזום
את ארוחת הבוקר שלה
וכמובן שארוחת הצהרים
חייבת להיות כבר על הגז.
חיה חיי שליטה מלאים
על ידי המפלצות שיצרתי 😍
חפרתי 🤦🏻♀️
שלישי שמח
אוהבת אתכם על מלא ❤️
